לזכר ימי התום

יצאה נשמתי, והרגשתי כל כך לא טוב אחרי יומיים בלי שינה מלבד שעה אחת קצרה

והגעתי למקום,עשיתי סידור בלונים,הלכתי להביא את האליום שהזמנתי,עיצבתי את המקום, דאגתי למצגת שיצאה מדהימה ומרגשת  וצילמתי ומלצרתי ורצתי

היה אוכל מדהים שאבא שלי בישל, רקדנית בטן שאמא שלי הזמינה (והדוסיות פשוט נחרדו, אבל אותי זה כבר לא עניין)

היה מקסים והיו רק המשפחה המצומצמת, 50 איש מה שגרם להכל להרגיש קרוב אח שלי וחבר שלו הדיג'יים החליטו לעבוד

היא קראה את הדרשה שכתבתי לה ובכניסה היה ראנר של תמונה שלה

מצחיק איך כולם באו אלי בסוף האירוע ואמרו לי שהיה מדהים וכל הכבוד לי ואיך אני לא פותחת משרד הפקות כי הם כבר מוכנים להשתתף חצי חצי.

לקראת סוף הערב פשוט צנחתי בפינה של איזה שולחן ורציתי רק לישון, היתי נראת חולה וגם הרגשתי ככה

כשהגעתי הביתה אחרי מקלחת הכל נרגע נשימה ארוכה, וכל הבחילות מכל היום וההיסטריה הכל נשכח הרבה לפני שהספקתי לישון.

הילדה הזו לפני 11 וחצי שנים בגיל חצי שנה עברה ניתוח לב פתוח, ובתור אחותה וילדה קטנה אני קיבלתי הסברים בצורות חוברות צביעה והיה לי מגניב, אחר כך שגדלתי הבנתי כמה זה מסוכן ואיך זכיתי באחות מדהימה.

אמרתי לאמא שלי שבחיים באף שימחה, מכל השמחות שלנו ושל הקרובים לנו לא נהנתי ושמחתי כמו ששמחתי אתמול

למרות שהיתי עיפה בטרוף וכאב לי כל הגוף ועוד מליון סיבות אחרות....הכל הדגמד שראיתי אותה, היא נראתה מליון דולר,היא נראתה זוהרת וחייכה בלי סוף.

בסוף נרדמתי עם הנייד ביד באמצע הודעה