אני צועדת בשביל שהוא לא שלי
כל העצים והפרחים מסומנים מישהו היה פה
ליטף את העולם הזה לפני והשאיר אחריו שובל שחור אפור
בהתחלה ניסיתי לשנות לצבוע הכל בצבעים שלי
אבל אנשיו של האיש הקודם חזרו והשחירו כל משבצת צבעונית
בתוך שיחה עם ידיד שבה ניסיתי להבין מי נגד מי ומה הולך
אין לי מקום בשבילים האלה ואין לי אפשרות יציאה
אני חייבת להמשיך עוד קצת עד השביל הבא
ואתה מסתכל עלי מהצד מחייך רואה אותי נחבטת בריצפה בדרכי הביתה
נקשרת בסבך של גבעולים דקים ארוכים חומים ויבשים
נופלת, קמה, רצה ,שוקעת בחולות
מישהו היה פה לפני והוא הרס לי את הכל
אני לא יכולה לשנות אני צריכה מקום משלי כדי לבנות
שריטה ועוד אחת, חבורה קטנה, מעל הברך
שמישהו יושיט לי יד, שיגיד לי שאכפת
אני נלחצת, מתחילה לרוץ, כל האפור הופך לשחור סמיך,
כל העצים שנושרים מתחילים להראות פנים
פנים עצובות רציניות עוינות
עוד צעד ועוד אחד אני מאטה לאט לאט
הגעתי לצומת לאפשרות שבה אני יכולה לבחור עולם חדש
אבל איזה מהדרכים היא צבעונית ואיזה לבנה?
עד שאני אגיע לעולם משלי יקח לי המון זמן
בוקר טוב אחרי לילה בלי הרבה שינה
