לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

לזכר ימי התום


כל כך הרבה זמן שאני עדיין כאן


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ינואר 2016    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31      




הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

כמיהתי אליך...מי שלא תיהיה


כל עוד ידך תישאר בכיסך

כל עוד שפתיי ישארו יבשות משפתיך

כל עוד חזי ישאר יתום מולך בערומי

לעולם לא תרגיש איך זה להיות איתי

להיות שלי

מעולם לא הסכמתי לקבל אף אחד

התפשרתי בסקס התפשרתי בחדירה

אבל לא בחדירה ללב ולא באהבה

לעולם לא ארגיש למישהו שהוא ...חסר כל אופי וצורה

ובגלל זה אני פה לבדי

בזמן שאתה...מטייל לך אי שם אולי איתה אולי לבדך

אבל לעולם לא תדע....לא תדע כמה טוב זה יכול להרגיש

להיות שלי...

שאני אהיה שם בשבילך...

הנגיעה המגע הליטוף הנשיכה הרצון הכמיהה המשיכה

הדאגה, החלום המשותף, החיוך, ההכרה,האהבה.

אני יודעת לאן זה יכול להגיע

למרות שאפעם לא מסרתי את נפשי, גם שוויתרתי על כבודי

ועכשיו כמו אריה פצוע אני מוחלת על כבודי האבוד ושבה אל הכס הנכסף

ומולך אני עומדת במלוא הדרי עוצמתי ותפארתי

כנועה צייתנית

שלך?

לעולם לא אתה יודע את זה , בדיוק כפי שהרגשת את זה אז

נכתב על ידי פשוט א' , 9/5/2008 23:14   בקטגוריות אמת אמיתית, התחדשות, חשיפה, משפחה, סקס, חתונות  
7 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של switcher ב-11/5/2008 08:10
 



בכל מקום שבו אפסע אמצא לי את הדרך...


חתונות זה...חתונות!

אין ספק בזה בכלל אתמול היתי בעוד חתונה, רק שהיתי דיי חולה,

ובכל זאת השתוללתי אבל לא שתיתי בכלל.

חשבתי על זה שחתונה זה טקס מאוד מסורתי ויפה אבל המהות שלו כל כך השתנתה במהלך השנים

פעם חתונה היתה צנועה והחגיגות היו בקרב החוג המשפחתי וחגגו את האירוע בבית המשפחה אם היתה חצר גדולה או באיזה אולם חמוד בלי יותר מידי כאבי ראש ובלאגנים.

היום החתונות הן מפוארות ומלאות פירוטכניקה והפתעות החתן צולל עם אמא של הכלה

הכלה יורדת מאליקופטר תוך כדי שאבא של החתן מחזיק אותה מהשערות בלבד

החופה מגניבה כבר אין חופת אילתור של 4 אנשים שמחזיקים מקלות של ארטיק מחוברים לפיסת בד לבנה.

פעם אומן היה מגיע לחתונה לוקח כמה שלוקח בסביבות ה4000 או משהו כזה.

היום אתה רוצה אומן הכי פשוט וזה שאף אחד לא יתחבר אליו יעלה לכם בסביבות ה35000 לשעה...איך זה קרה? מיתרי קול מזהב משדרים ביטחון לבזבוז כספים!

הטקס הזה...שללא ספק הוא מיוחד וכיף שעושים משהו אחר ומדברים על החתונה שלכם שנים אחרי אבל...

זה באמת שווה את זה? שווה שזוג שעוד הרבה לפני שהוא פתח את החיים הוא עומד על הסף באותו הערב...מתחייב לסכומים שיכניסו אותו לחובות ל5 שנים הראשונות של החיים שלו?

אז יש שיגידו שהכל בגבול היכולת ומי שלא יכול להרשות לעצמו שיעשה בגבול שלו...אבל אצלנו כבר הכל הפך לתחרות והכל חייב להיות הכי מיוחד והכי מגניב והכי משוגע....

נראה לי שהכי מיוחד והכי מגניב זה טקס כמו פעם.

לא?

 

(קצת פוטושופ)

אני אתחתן ככה(אם...)





 

הנה שיר...של שלומי שבת ושירי מימון

 

 לא יודעת מי אשם ואיך השמש לא זורחת

לא יודעת מי צודק איך הירח שוב קרוב

ומי יודע את הנפש של האדם בבדידותו

שמשמיים לא נכתב לו שאהבה היא יעודו

לחיים!

נכתב על ידי פשוט א' , 13/12/2007 10:42   בקטגוריות אמת אמיתית, אופטימי, חתונות  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של מה את מבינה? ב-13/12/2007 20:16
 



Avatarכינוי:  פשוט א'

בת: 37




40,144
הבלוג משוייך לקטגוריות: 20 פלוס , פילוסופיית חיים , תחביבים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לפשוט א' אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על פשוט א' ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)