לזכר ימי התום

אני לא בטוחה שכולכם יודעים מה זה אומר, אני לא בטוחה שכולכם רוצים לדעת מה זה אומר

אני לא יודעת אם אתם מבינים את המשמעות של המילה הזו, היא אומרת כל כך הרבה והיא גם לא אומרת כלום

ועכשיו אחרי הפסיכולוגיה בגרוש

אני אצל דודים עוד כמה דקות נוסעת לעבודה

יהיה טוב נכון?!

הפוסט הבא מיועד לילדים מעל גיל 18 כל עולל מתחת לגיל 18 יודע את הדרך לדף הכניסה החדש (והלא משהו) של ישרא.

הוא אחד מהאנשים הפחות חכמים שאני מכירה (עכשיו כל אחד מהקוראים נושם לרווחה טוב פי..זה לא אני, זה לא אף אחד מכם הוא לא קורא פה)

אבל הוא היה זיון לא רע, והוא גרם לי לחייך לא פעם, אבל כל הזמן פחדתי שמשהו בו נראה לי חשוד, יש לי נטיה להדביק חשדות לאנשים, אבל הפעם הם היו ממש מוגזמות.

הוא גר באיזו דירת חדר ברחובות, נסעתי אליו פעם, בית מפורק, מן מחסן באמצע מגרש גרוטאות.

כל הזמן פחדתי שהוא ינסה לסמם אותי, הגעתי לשם פחדתי לשתות לזוז או לנשום, ישבתי הוא שלח יד, נגעלתי מהמקום

זה היה נראה כמו בורדל צרפתי מוזנח, לקראת קריסה.

הוא התקרב, בלי יותר מידי משחק מקדים, לרגע ראיתי את הפחדים שלי בסרט נע, זה הזמן להגיד שכל פעם שחשבתי שנגמלתי מהפחד...

הוא חזר להוכיח לי שאני חייה בללה לנד והוא לא יעזוב אותי לעולם.

המקום היה נראה כמו איזור להצפנת מצלמות נסתרות, אבל אני לעולם לא פוחדת נכון?

אז התנתקתי, ובכל האקט בהיתי, סליחה לא בהיתי דחפתי את הראש שלי לסדינים, הם שומרי ראש לא רעים.

מליון ואחת פעמים חשבתי שאני לא אעשה את זה יותר לעולם, ולא הפסקתי אפעם...עד לפני שלושה חודשים.

לפני שלושה חודשים בערך או חודשיים וחצי הכרזתי התנזרות לתקופה של שלושה חודשים, לא עמדתי בה,בעצם עמדתי בה,ההתנזרות לא היתה ממין,סקס,זיונים, תקראו לזה איך שאתם רוצים.

ההתנזרות היתה ממין שאני לא רוצה, מאז לא נענתי לאף הצעה, לא כי לא יכלתי, לא כי משהו כבל אותי, לא כי לא היתי חרמנית, פשוט כי לא רציתי את אותו הבנאדם.

ועכשיו...עכשיו עומד מולי מישהו שפעם היה חלק מהחיים שלי וגם תכננתי להיפגש איתו, ניסיתי להסביר לו שאני לא שם, שאני לא מחפשת את השליטה שלו, יש לי את שלי, שאני לא רוצה סתם סקס, שאני לא רוצה סקס איתו...שאני לא רוצה בנאדם נשוי, אני לא עושה את אותה הטעות פעמים.

אבל הוא ממשיך ואומר שאני חשובה לו ללא קשר לסקס ללא קשר לשליטה, פשוט אני, אבל הוא בגיל של אבא שלי, והוא...טוב דיי, הוא פשוט לא.

היום פגשתי אכזבה של אנשים ממני, הוא אמר לי שנשבר לו ממני ושאני אעוף לו מהפרצוף כי נמאס לו מהפחדים שלי :) ואני חשבתי שיש לו סבלנות.

לילה טוב.

בחיוכיי רואים דברים, שרואים בעינים עצובות של אנשים אחרים

בשתיקתי רואים מילים רבות, שנשפכות מפי אנשים פיקחים ושיכורים

אני השתיקה והרעש, העצבות והשמחה

ברגע אחד הכל פתאום הופך למשהו חדש.

וכוחותי אינם אוזלים לעולם, הם מתחדשים כמו מי ים, עם הגשם, טיפה אחר טיפה.

והפחד, הוא המחלחל לו, לאט, ומרקיב כל וריד, גיד, עלה וענף.

ואני בטיפשותי וחוכמתי כאחד, עומדת ניצבת כסלע איתן.

בלי למצמץ מול ענן חולות המדבר,

בלי לוותר על שמש, ביום חורף קר

וטיפטוף ביום חמסין, מתיש ומוזר

ועכשיו זה הזמן לגלות את פניי בשיא עוצמתי

בשיא פגיעותי

ללא מילים, ללא עבר

ניקיון, דף חלק ,בצורה לא ברורה,

שעליו ישפכו מילים, צבעים, גבס ודם

חיוכים, דמעות, שוקולד, מלח וסוכר

ומהדף הזה תפקידי ליצור את עתידי

וההווה הוא מפיק החומרים, ספק היצרים, התאוות,

המזימות, הכוחות, האמונות והתפילות.

ואני בחולשותי הרבות, מעצימה את התחושות,

נופלת לבור שממנו... הכל הופך למשהו חדש

מתערבלת בעצמי, נאחזת בענף, מבקשת אותך לצידי,

מבקשת אותה גם,

והמילים אינן מפסיקות לזרום, לאוזנים ארלות,

כול אוזן שמוותרת על מילה, אוזני שלי אוספת אותה

ומוחי מעצב אותה למשהו חדש, פחות נורא

יותר שלי, פחות כללי.

ובעוד עתיד, שעה, יום, שנה, עשור או יובל

יעמוד מולכם משהו אחר.

הכל התחיל כשלא הפסיקו להציק לי מאייל מקיאג' או איך שלא כותבים את זה בעברית

היא קצת שיגעה אותי שם המשווקת אבל...זה התפקיד שלהם

היא סיפרה לי על שיחה שיעור מתנה וערכת איפור בשווי 500 שקל

אמרתי וואלה  מגניב וזה ננסה נראה אולי למה כמה, קוראים לזה בולשטי בעברית.

התקשרתי למורן וסחבתי אותה איתי לנמל ת"א, כשכל הדרך היא אומרת לי אם אני לא מקבלת ערכה אני לוקחת את שלך, ואני מחייכת ואומרת לך רק חסר לי מסקרה את כל השאר את יכולה לקחת

כמה נאיבית ומפגרת אני יכולה להיות.

הגענו חיכינו לראות מה הולך ואיך הענינים מתקדמים בינתיים מאפרת מקצועית איפרה אותנו

המאפרת של מורן התיעצה איתה אז היא נראתה סביר לחלוטין המאפרת שלי היתה חמודה אבל אני לא בטוחה בקשר למאפרת, היא איפרה אותי איפור ערב נראתי כמו זונה גרוזינית במשבר.

אין דברים כאלה נצנצים וזהבים ושטויות, אני בקושי מתאפרת אתם יודעים מה זה לראות אותי עם כל השכבות האלה?! בואו אני אגלה לכם סיוט!

השיא היה שחשבתי שאני אלרגית למוצרים ואמרתי את זה גם למאפרת שאמרה שתגובה אלרגית רואים תוך כמה שניות, אני אמרתי חצי שעה, הגזמתי!

תוך רבע שעה העניים שלי היו נפוחות אדומות ודומעות, מה שגרם לשחור להימרח ונראתי כמו הליצן העצוב.

באמת מקרה עצוב.

אחר כך נכנסנו לסדנא של איפור לסרטים וכאלה, גדול המורה שם היה באמת תותח על גם שמעתי את השם שלו בכל מיני מקומות לפני, הוא אומן!

לראות אותו עושה יריה בראש אצבע חתוכה שריטות פצעים שתפי דם פנסים בעיין, זה מה שמעניין אותי!

וזה גם מה שביקשתי  ללמוד  אבל במקום זה היו עסוקים בלדחוף לי סדנאות איפור של בסיס וחתונות ב...אמ...כמה זה היה?

11000?

נראה לי שאני אוותר. תודה!

אה ובקשר לערכת איפור...2 תוחמים לשפתיים ושתי סוגי נצנצים (מסוג הדברים שאני בחיים לא אשים על הגוף שלי, וזה בטח לא עולה חמש מאות שקל....)