אנחנו בבור , -

אנחנו לא רוצות לצאת מישם #,

-יש לנו אחת את השניה ^ ,

וזה מספיק לנו . !

אני ואת , נמצאות בתקופה הכי קשה בחיים שלנו ,

תקופה של התגברות , תקופה של התבגרות .

אנחנו משתנות אחת לשניה כ'כ מהר ,

ואנחנו לא מספיקות להתרגל לזה אפילו .

את נכנסת לדרך בה אני נכנסת בעברי ,

ועכשיו תיראי אותי . ,

אני שבורה, קשה לי -כמה שהכל נוצץ מבחוץ .

הכל נשבר מבפנים .

התגברתי על הכל , אבל נשארו צלקות מהחתכים שבלב .

את מבינה מלאך שלי ? .

הכל עבר לגמרי  , אבל נשארו הסימנים של אחריי .

את חייבת להבין , שעכשיו .

עכשיו את חייבת להוציא את עצמך מיזה .

ע-כ-ש-י-ו- !

אחריי כל מה שהיה ,

הכל ירד .

הביטחון העצמי שלי , אני לא אוהבת את עצמי .

קשה לי עם עצמי .

וזה הצלקות גרמו .

אני לא אותה דידו .. ,,

ואני לא רוצה שאת תשתני לי יפה שלי .

אני רוצה שתשארי אותה מירב שעכשיו שלי .

אני לא רוצה ליראות דמעות בעינייך .

אני רוצה ליראות חיוך של אושר .

אני רוצה שתדעי שאני שלך ! - ושאני איתך .

אני יודעת שהדרך הכי טובה והכי מהירה זה לברוח מהכל

אבל זאת לא הדרך הכי בוגרת . .

בואי נצעד צעד צעד ביחד,

עד שהצלקות הקטנות שנארו בי יעלמו ,

עד שהכתם שאצלך בלב יעלם .

עד שנחזור להיות אנחנו כמו שהיינו  ,

כמה שזה קשה- וכמה שאנחנו לא רוצות את זה עכשיו . .

ואני בטוחה שאני לא יהיה אותה אחת .

ואני בטוחה שאם נעבוד ביחד על הביטחון שלנו והכל ,

ניהיה כמו שהיינו .

אנחנו חייבות להתחזק.

אני אוהבת אותך מירב - תיהי חזקה .

אני מאחורייך.