אנחנו בבור , -
אנחנו לא רוצות לצאת מישם #,
-יש לנו אחת את השניה ^ ,
וזה מספיק לנו . !
אני ואת , נמצאות בתקופה הכי קשה בחיים שלנו ,
תקופה של התגברות , תקופה של התבגרות .
אנחנו משתנות אחת לשניה כ'כ מהר ,
ואנחנו לא מספיקות להתרגל לזה אפילו .
את נכנסת לדרך בה אני נכנסת בעברי ,
ועכשיו תיראי אותי . ,
אני שבורה, קשה לי -כמה שהכל נוצץ מבחוץ .
הכל נשבר מבפנים .
התגברתי על הכל , אבל נשארו צלקות מהחתכים שבלב .
את מבינה מלאך שלי ? .
הכל עבר לגמרי , אבל נשארו הסימנים של אחריי .
את חייבת להבין , שעכשיו .
עכשיו את חייבת להוציא את עצמך מיזה .
ע-כ-ש-י-ו- !
אחריי כל מה שהיה ,
הכל ירד .
הביטחון העצמי שלי , אני לא אוהבת את עצמי .
קשה לי עם עצמי .
וזה הצלקות גרמו .
אני לא אותה דידו .. ,,
ואני לא רוצה שאת תשתני לי יפה שלי .
אני רוצה שתשארי אותה מירב שעכשיו שלי .
אני לא רוצה ליראות דמעות בעינייך .
אני רוצה ליראות חיוך של אושר .
אני רוצה שתדעי שאני שלך ! - ושאני איתך .
אני יודעת שהדרך הכי טובה והכי מהירה זה לברוח מהכל
אבל זאת לא הדרך הכי בוגרת . .
בואי נצעד צעד צעד ביחד,
עד שהצלקות הקטנות שנארו בי יעלמו ,
עד שהכתם שאצלך בלב יעלם .
עד שנחזור להיות אנחנו כמו שהיינו ,
כמה שזה קשה- וכמה שאנחנו לא רוצות את זה עכשיו . .
ואני בטוחה שאני לא יהיה אותה אחת .
ואני בטוחה שאם נעבוד ביחד על הביטחון שלנו והכל ,
ניהיה כמו שהיינו .
אנחנו חייבות להתחזק.
אני אוהבת אותך מירב - תיהי חזקה .
אני מאחורייך.