לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


כל מה שלא תמצאו בבנאדם נורמלי3>

כינוי:  מירב3>

בת: 33

ICQ: 304489913 





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יוני 2008    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
2930     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

6/2008

מה יהיה מחר 3>


נעצרה על פסי הרכבת
ולא עברה אחת מאז עברה הראשונה מיושנת ומלאת תקוות שעוד נוסע אחד יעלה .
שעוד נוסע אחד יעלה .
יצטרף למסע אינסופי ליעד המבוקש .
נפתחה הדלת כאילו לא עברו עוד מעולם .
כאילו הזמן נמחק ואתמול  .
עברה הראשונה מיושנת ומלאת תקוות שעוד נוסע אחד יעלה .
עוד נוסע אחד יעלה .
עוד נסיעה אחת אל מעבר לזמן .
מעבר לתקופה .
מעבר לחיים .
עוד נסיעה אחת כי נעצרנו בתחנה לפני היעד.
ועכשיו ממשיכים משם .
כאילו הזמן נמחק ואתמול.
עברה הראשונה מיושנת ומלאת תקוות ,שעוד נוסע אחד יעלה.
זמן ללא שעות . שינויים ללא קביעה . זכרונות כאילו זה היה אתמול . וממשיכים משם .
והפעם , רק עוד נסיעה אחת .
על רכבת מהודרת מחודשת מסופקת במכשירי הטכנולוגיה החדשה של שנות ה2000
אז אולי הנסיעה תהיה קלה יותר ?
הדרך הטובה ביותר הינה לשקוע במחשבות ארוכות ולא לחשוב על הזמן .
או פשוט לשקוע במהדורי המוסיקה החדשה של שנות ה2000 ולשכוח מהכל .
להינות מהרגע . ולא לחשוב מה מכאן . ולאן נגיע מכאן .
ושוב זאת אותה הרגשה . ושוב אותה התחושה שממלאת את הלב ומספקת את כל החושים .
ושוב זה אותם הריחות . אותם ההגשמות . אותם הזכרונות .
וזה פשוט אינסופי . זה פשוט אינסופי.
והגעגועים מושכים כל כך . מושכים כל כך להגיע ליעד .
אל המקום המוכר אל המקום
שרק את הצלחת להגיע אליו .
המקום שגורם לך את אותה התחושה . התחושה הזאת שאת יכולה לבכות רק מלחשוב עליה.
כי זאת התחושה שהכי התגעגעתי אליה .
עוד פעם . מן שכרון חושים בדרך ארוכה שכזאת . היעד קרוב ומידי .
כשנגיע לשם , נשמור עליו מכל משמר ולא נעשה טעויות .
את הדרך שלי אני אלך . בדרכים שלי אני אפסע . בימים שלי אני אשחה . בשקיעות שלי אני אשקע .
על הטעויות שלי אני אקרא טועה . על הרגשות שלי אני אשפט . החלומות שלי יספקו תהיה לתוהים בדרך והתקוות שלי יתנפצו אם אתמלא בהן .
אך את הדרך שלי אני אלך . בדרכים שלי אני אפסע. בימים שלי אני אשחה . בשקיעות שלי אני שקע . את האהבות שלי אני אוהב . על הדאגה שלי אני אדאג . את הציפיות שלי אני אמוג . 
ואם אתן ללב מנוח ממחשבות מיותרות . אם אתן לזמן לתקתק ולעשות את שלו כמו שדאג לא לאכזב .
יהיה טוב , ואפילו יותר מעכשיו .
אם זה בכלל הגיוני .
מודה על כל רגע.

אני אדבוק במטרה אני אחיה את מה שאני רוצה לחיות . ואשא את התוצאות של מעשי .
אתבגר ואתגבר ואלמד מטעויות . ובעיקר ? אהנה מהזמן הזה . כי זה הזמן הכי טוב.הכי טוב.

מה יהיה מחר ?
אף פעם אי אפשר לדעת.

 

 

אז עוד 23 יום טסה לארהב לחודש

ואז הלוואי וזה באמת יהיה קורס גלישה

מרגישים את הסוף, וזה מפחיד.

נכתב על ידי מירב3> , 20/6/2008 23:02  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



צעדים מהירים




אין ספור מבטים
אין ספור חלומות
אין ספור תהיות
אין ספור הגשמות
אין ספור תשוקות
אין ספור תעוזות
אין ספור חזרות
אין ספור געגועים
אין ספור מילים
אין ספור שתיקות
אין ספור סיפורים
אין ספור  שינויים
אין ספור  דימויים
אין ספור ריחות
אין ספור נשימות
אין ספור פעימות
אין ספור מנגינות
אין ספור הבטחות
אין ספור הכחשות
אין ספור ברירות
אין ספור תמונות
אין ספור  אמונות
אין ספור מלחמות
אין ספור מנצחים
                           
                             הכל מתמוגג עד לב רקיע . עוד פעם אחת . רק עוד פעם אחת .
                                    נמחק כמו היה בועה וחזר להתעופף בשמים .   
                                          כאילו שום איש שוטה לא עצר מעופה .
                                 פעם אחת. רק עוד פעם אחת . כמו גל של תקוות כמו נחל אינסופי.
                              זה אינסופי לא נגמר . משחקים באש .השורד האחרון יטבע באלפי החולות.
                                                  רק מענה אחד רק שאלה אחת רק עוד פעם אחת .
                                   עוד פעם אחת . נמחק כמו בועה וחזר להתעופף בשמים . כאילו שום איש שוטה לא עצר מעופה.
                                       התחרנו במנגינה שמסתיימת בתו בית . 
                                                      מתחילה מחדש בלי לשאול שאלות  . 
                         ואני תמיד ידעתי .
                         אף אחד לא האמין .
                         רציתי רק דבר אחד.
                         כל משאלה שהזדמנה לי לבקש .
                         שום דבר בעולם לא גרם לי לרעוד בצורה כזאת.
                         הכל היה פשוט ומובן מאליו.


אז אין ספור רגעים . 
חוזרת על אותם צעדים שהשאירו סימן במדרכות ברחובות נטושים 
בעירים ישנות שמזמן לא שמעו את שמן. בצעדים מהירים להגיע . להגיע לכאן.



לא עזבתי.
אני אף פעם לא הולכת. רק תקופה ארוכה מידי שלא היו לי מילים.
תקופה ארוכה מידי שלא עבר לי שום פוסט בראש באמצע היום בבילוי שהזכיר נשכחות.
תקופה ארוכה וחסרת תוכן . חסרת תוכן שגרם לי להתעורר מחדש ולכתוב. רק לכתוב כאן שוב.
אז תמשיכו לתהות למה הפעם , או לחשוב שיש לכם מושג , פשוט..
פתאום היה לי חשק.
אני התגעגעתי. אחזור לכתוב בקרוב.

 


 

כי חשוב לי לכתוב מה השגתי עד היום.

 

הפכתי להיות חלק ממשהו
התחלתי מחדש
הכרתי עולם קצת אחר מעבר
שיניתי את היחס שלי .
למדתי לקחת בקלות .
התחלתי ללמוד לשים זין .
נתתי לעצמי להסתלבט ולא לעשות שום דבר
התקבלתי למגמת תקושרת
התגעגעתי למשהו
הערכתי מאוד אנשים מסויימים
התבגרתי מאוד.
הבנתי מי באמת חבר
הבנתי מי באמת חבר שלי .
הבנתי כמה אני אוהבת אחרי שאיבדתי.
התעייפתי.
ראיתי את עצמי בלי גשר בכלל .
התאהבתי .
הרגשתי מיצוי עצמי
הרגשתי שאני שווה המון
הכרתי חברים חדשים
למדתי .
הלחנתי שיר ישן שלי.
התגברתי .
התבגרתי .
השתנתי .
ביקשתי סליחה , ובאמת הצטערתי .
הכרתי אנשים חדשים .
נפתחתי .
התחלתי דיאטה ..
לא אכלתי מתוק יותר משבוע .
בכיתי מאושר .
קראתי ספר .
הצלחתי לסיים משהו עד הסוף .
סגרתי מעגל .

 


 

קרה לכם פעם שהרבה מאוד זמן לא הייתם מאוהבים.

ואז שאלתם את עצמכם.. היי, אני בכלל זוכר לאהוב? אני יודע מזה בכלל?!

זה בדיוק מה שעובר בראש שלי בזמן האחרון.

 

עד כאן

מירב.

נכתב על ידי מירב3> , 17/6/2008 18:56  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





4,884

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות למירב3> אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על מירב3> ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)