הורג אותי מבפנים...

אני מרגישה כאילו חיידקים קטנים אוכלים אותי

אני לא מבינה....

אתה מנסה לשכוח?

כואב לך אז אתה בורח?

רע לך אז אתה שם על עצמך שמיכה,הולך לישון ולא קם לעולם?

אתה?

אתה שלימדת אותי להלחם על המקום שלי

אתה שלימדתי אותי לחיות את הרגע

אתה שתמיד הזכרת לי שכל מי שמנסה להכאיב לי לא שווה את הדמעות שלי

אתה שלימדתי אותי לנשום בחופשיות

אתה שלימדת אותי להרגיש

אתה שלימדת אותי לחייך שוב

אתה שהיית לי למורה דרך

אתה שאמרת לי כמה שאני יפה כשאני מחייכת

נהלם?!?

תופס מרחק?!?

מה הקטע?

אתה בעצמך לימדת אותי שצריך להילחם על אהבה

ואתה בורח?

היום לימדת אותי עוד משהו

מהי אכזבה אמיתית...

מסתבר שלכל דבר טוב יש סוף...