"זה קשה לך?"

"לא"

"אז למה העיניים שלך שורפות ואת דומעת?" "אני לא דומעת,זה מעייפות"

"את צוללת ולא עולה?"

"אני לא צריכה,כבר יש לי בועה"

"אבל בועות מתפוצצות"

"ומים גורמים לך לצוף" "לא אם את רוצה להישאר בתחתית" "ואם אני ישאר,יגמר לי האויר לא?"

"נו,את תמותי"

"אבל אני רוצה לחיות"

"אנחנו לא מאמינים"

"אז כדי שתאמינו"

"את נערה שלא סגורה על עצמה ולא יודעת מי את,איך אפשר להאמין לך?"

"אפשר,ואני דווקא יודעת טוב מאוד מי אני"

"אה כן?מי?"

"נערה חזקה שכבר לא בוכה ויודעת להתמודד עם דברים"

"זה לא נכון"

"וואלה?אז מה נכון?"

"את נערה שנמצאת בתחילתה של מחלת האנורקסיה ואת גם נערה שלא מסוגלת להתמודד עם המציאות אז היא בונה לעצמה עולם אחר שטוב בשבילה,עולם ורוד ולא אמיתי"

"וגם עם כן מה רע בזה?" "במה מהם?"

"השני" "זה התפוץץ לך בפרצוף"

"אז אני יבכה,זה לא רע"

"את לא תבכי"

"מי אמר?"

"קשה לך לבכות אפילו לפני עצמך"

"זה לא נכון"

"זה עצוב"

"מה עצוב?"

"את"

"מה עצוב בי?"

"שאת כל כך לא מודעת לעצמך..."

"אני מודעת לעצמי הכי בעולם"

"שיר את פרו אנה"

"ספרו לי משהו שאני לא יודעת"

"לשם את רוצה להגיע?"

"אני לא יגיע,אני יותר חזקה" "זה מה שכולן אומרות"

"כן אבל אני היחידה הכנה"

"ושיר אולי תתחילי להתמודד מול המציאות?"

"אבל טוב לי ככה"

"אחר כך כבר לא יהיה לך טוב..."

"עזבו אותי,דיי!אני לא יכולה..."