לפעמים אני מרגישה שאם הייתי באמת חשובה למישהו,
פה,וכנראה גם בחיים האמיתיים,למישהו אשכרה היה אכפת ממה שאני כותבת...
זה מרגיש כל כך מקביל,פה,החיים האמיתיים...
לרגע אני יושבת וחושבת,אם מישהו שמעריכים אותו,
או שהוא פרובוקטיבי (ועוד שלל רעיונות לתפיסת צומת הלב של הקוראים..)
אם מישהו כזה היה כותב נגיד את מה שכתבתי,
אנשים היו באמת לוקחים את זה ברצינות?
לאנשים באמת היה אכפת?
או שזאת פשוט הכתיבה העלובה שלי שמרחיקה את הקוראים,
או העובדה שאני לא מרצה את רוב הנוער ששורץ בו בכך שאני
לא תוקעת אלפי תמונות ומשפטיים סתמיים בקטעי הבלוג שלי..
ושבמקום זה,אני פשוט,איך לומר את זה?חופרת?
אני כל כך רוצה,שהמקום הזה לא יהיה כמו במציאות,
כי אולי זה גם כל הקטע,הביקורתיות יורדת,
ופה אני לא אשמע שאלות מעצבנות על העגילים שלי...
ופה,זה פשוט מקום אחר...
או לפחות אמור להיות..

למעשה,אני שואלת את עצמי ואת מי שקורא(אם יש מישהו כזה בכלל..):
מה בסופו של דבר יותר חשוב בכתיבה,
שיהיו לך חיים מעניינים או שתהיה לך נפש מעניינת?!