Fresh from the Land of the Big Boyz |
 כינוי:
Xer בן: 37 MSN:
תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
מרץ 2009
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | | 29 | 30 | 31 | | | | |
| 3/2009
בנים מתים להיות אני, אבל בנות לא שמות עליי
אם להגיד את האמת, אין לי מושג למה חזרתי לכתוב פה, או שמשעמם לי יתר על המידה, או שאני סתם מחפש לחזור לתרבות הישראלית שאני כל כך מתגעגע אליה.
אבל מכיוון שבאתי לארה"ב להגשים חלום, כנראה אני לא בדיוק יחזור לארץ בזמן הקרוב.
חצי מהחלום שלי כבר הגשמתי, לעשות הרבה כסף, לחיות בבית יפה, לנהוג על קאדילאק שחורה חדשה וכו'.
הבעיה העיקרית עם ארה"ב זה החברתיות, אין פה אנשים נורמאלים כמו בארץ, כולם פה חוליערות ומיקרובים, אפילו הישראלים שיש פה.
אני זכיתי בזהב, אבל אין לי על מה לבזבז אותו.
אתם בטח תוהים למה קראתי לפוסט / לכותרת של הבלוג "בנים מתים להיות אני, אבל בנות לא שמות עליי".
העניין מאחוריי המשפט הזה הוא שבתכלס, נמאס לי מחיי הרווקות כמה שחשבתי שאני יאהב, אבל אחרי 5 חודשים, נשברתי.
כל חיי בנים תמיד רצו להיות כמוני, להתלבש יפה כמוני, לנהוג במכוניות הכי רצחניות על הכביש כמוני, אבל לצערי, בנות לא רוצות אותי בדרך כלל, אם בכלל.
אני לא יודע למה, אני לא בחור מניאק, אני לא מסנן, אני גם לא מחפש לעשות רע לאף אחת חלילה, רק טוב.
זה לא שבנות לא רוצות להיות איתי בקשר, אלא בנות לא רוצות אפילו לדבר איתי.
אני לא חושב שאני מכוער ואני גם לא חושב שאני דוחה באיזושהי צורה, אני דווקא מאמין שאני נראה הרבה יותר נורמאלי מ70% מכל הבנים שאיי פעם ראיתי.
כמו שאמרתי, הזהב לא שווה כלום אם אין מה לקנות איתו, אני צודק?
ארז.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
