הבלוג שאינטימי של כותב אנונימי

אמרת לי שבבית לא יודעים איפה אתה נמצא.

זה אף פעם לא הטריד אותי כי גם אצלי לא יודעים.

יש דברים שעדיף לא להכנס אליהם,

ויש דברים ויש דברים.

צעקת לי למשוך אותך אבל היה כבר מאוחר,

משכתי בכל הכוח אל פינה בטוחה.

צעקתי חובש אבל זה בעצם אתה,

זה בעצם אתה....

זה בעצם אתה.

אם רק הייתי מגיע לפני הצעקה,

אם רק הייתי שם מראש.

פעם צחקת ונהנת וחלמת היום נשארו רק זכרונות.

ואמא?, אמא באמת לא ידעה....