ממ.. טוב, הייתי חייב לפרסם כאן איזה קטע שקראתי בפורום [לא זוכר איזה..]
הוא פשוט קטע שלא יודע אם הוא מדבר עליי, אבל אני יודע שאני מסכים איתו ועוד איך.
""חברים". מילה מוזרה...
כל אחד בוודאי יכול לתת הגדרה משלו ל"חבר". אני לא חושב שהאנשים שב"מעגל החברים" שלי היו מתאימים אפילו לאחת מהגדרות האלה.
קיבלתי שיחת טלפון מאחד מהם היום: "משחקים כדורסל בצהריים אם אתה רוצה לבוא".
עוד שיחה אתמול, כדי להודיע לי איפה מתאספים לראות את המשחק של מכבי.
אחד עלה מולי במסנג'ר לפני כמה ימים כדי לבדוק אם הוא יכול לשאול איזשהו דיסק.
אני מכיר אותם בסביבות העשר שנים, את חלקם אפילו הרבה יותר,ואף אחד מהם אף לא פעם אחת התקשר אליי כדי לשאול אותי מה שלומי או מה עובר עליי. האמת, גם אני לא מתקשר אליהם כדי לשאול...
הכרתי מישהו במהלך הטיול שאחרי השחרור ואנחנו עדיין בקשר מאז. הוא דווקא כן מתקשר מדי פעם ומתעניין. אני מרגיש איתו הרבה יותר נוח מאשר עם כל אחד מהם. הבעיה היא שהוא גר כשעה מב"ש וגם עובד אז לא יוצא לנו להיפגש הרבה.
לקחתי קורס קיץ. זה היה קורס משולב לכמה מחלקות והתידדתי עם מישהי ממחלקה אחרת (לצורך העניין נקרא לה "דרדסית"). נהיינו די קרובים וגם איתה אני מרגיש הרבה יותר נוח מאשר עם כל אחד מהם. איתה אני מרגיש שאני יכול לדבר כמעט על הכול. אם להיות כן עד הסוף, הסיבה היחידה שבגללה אני עכשיו כותב כאן ולא מדבר איתה היא שהיא לא זמינה עכשיו.
בשיחת טלפון שעשינו לפני כמה ימים היא סיפרה לי על איזו התלבטות שיש לה בלימודים ואח"כ שאלה אותי 'מה איתך, מה עשית היום?'
באותו רגע עברה בי כזו התרגשות. אני לא רגיל שמישהו מתעניין בי ככה.
לא מזמן הגעתי למסקנה שאני באמת לא צריך הרבה חברים. מספיק לי אחד, מקסימום שניים. אבל אני צריך שהם יהיו חברים אמיתיים.
כאלה שכאשר יהיה לי רע או כבד על הלב, אני אוכל לבוא אליהם ולדבר, לקבל עצה ולהתנחם בזרועותיהם.
דרדסית היא כזו.
הבעיה היא שהיא סיפרה לי פעם שבכל תקופה בחיים שלה, היה לה איזה חבר קרוב שעם הזמן ניתק הקשר איתו ואני ממש לא רוצה שזה יקרה.
אני פוחד לאבד אותה כי אז אהיה שוב לבד והאמת, נמאס לי להיות לבד. "
טוב.. כמו שאומרים, "עדיפה האיכות על הכמות".
ואצלי? אצלי זה משהו שונה.. משהו מיוחד. יש לי חברים אמיתיים.
אני פשוט יודע לזהות ולהרגיש שהם כאלה באמת.
אבל את האמת, עם כ ל החברים שיש לי. אלה שאמיתיים, ואלו שלא - אני עדיין מרגיש לבד.
אני יודע שזה משהו שלא ישתנה. אני תמיד ירגיש לבד. תמיד.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
