אז היתה תערוכה.. מחר יום אחרון.

אמרו לנו לבוא לתלות את העבודות היום, אז באנו,

הבעיה ששום דבר לא היה מוכן.

חשבתי שאני אבוא וכל מה שביקשתי להכין לי יהיה ואני רק אצטרך לתלות את העבודות שלי, ובעצם ידעתי שזה לא יהיה ככה.

בזבזתי יום בלרדוף אחרי כולם-

אחרי את שאמורה לרכז את הבקשות, אחרי האיש איזה אחריאית אחת, אחרי זה שמתקין מדפים.. כל אחד אומר לי להגיד למישהו אחר, כלום לא מאורגן.

התערוכה נפתחת השבוע. אני קצת לחוצה.

צריך לתלות את הכל ואני מקווה שהביאו לי את כל מה שביקשתי.

היום אני אדע.

אם לא, שוב אני אצטרך לרדוף אחרי כולם, כמו שמקובל אצלינו.. אני שונאת את זה.

בעיקר אני לחוצה מהיום שהבוחן יגיע.

לא רוצה שוב לעמוד ולהסביר, אני רק רוצה להיות אחרי כל הדבר הזה.