היה לי די משעמם שאמרתי לעצמי:גנית תעדכני את הבלוג! חחח וכך אני עושה..
אין לי ממש מה לכתוב חוץ מזה שהיה הכי כיפ בעולם ב-20.8 בלונה פארקק הכי נהנתי בעולםם!! ועוד חזרתי משמה חיה-אחרי שעליתי על האנקונדה פעמיים!
אגב-אתמול היו תקועים על האנקונדה ילדים במשך 45 דקות!! אני חושבת שאם הייתי במקומם כבר ממזמן הייתי מתהה\#@$@! אמאל'הה-העיקר שלי זה לא קרה! ושאמרתי על זה לחברות שלי שזה קורה כולם צחקו עליי #!$#@!
לא משנה....קיצור היום הייתי בפגישה של פולין,וחילקו אותנו לאוטובוסים..ואללה דווקא יש לנו אחלה של אוטובוס,אוטובוס B...והאיי אני לא עם לבנה הדפוקה הזאתתיי!! חח והכי טוב זה שיצאתי עם מלו רותרות חיוש ועם דורון השמןן!!!:]]
ככה שהסתדרתי טוובב לא?:P
אהה...ו...מחחרר אני בעירר הנוערר:]]קולולולולולו
צריך להיות משוו טוווב שמהה@!#
אז כל מי שבא-שידבר איתי:]]
ולסיום העדכון המשעמםם הזהה..
קראתי איפשו סיפור אמיתי...שהוא לא משו מיוחדד..אבל משום מה ממש אהבתי אותו והוא נגע לי בלב..
אולי כי משו דומה עברתי פעם...
קריאה מהנהה:]
הייתי בת 14 , תחילת כיתה ח', הכל היה בסדר הייתי תלמידה מצטיינת הראש שלי היה כל הזמן בלימודים לא חשבתי על שום דבר אחר.
בוקר אחד נכנסה המחנכת של הכיתה שלי לכיתה עם ילד חדש, הסתכלתי עליו, והוא עליי והתאהבו. ממש אהבה ממבט ראשון.
אני זוכרת שבהפסקה אחרי שהוא נכנס לכיתה הלכתי עם אחת החברות שלי והיא אמרה לי שהוא אמר שאני הכי יפה בכיתה. הסמקתי, וחייכתי כהרגלי.
אני זוכרת שבאותה תקופה אירגנתי לחברה שלי מסיבת הפתעה, כמובן שהתירוץ שלי לדבר איתו הייתה להזמין אותו למסיבה.. הייתי מוכנה לעשות הכל כדי שהוא יהיה שם, והכל אומר שהוא יוכל להביא למסיבה את החברים שלו שאף אחד מהמוזמנים למסיבה לא הכיר.
הגיע היום של המסיבה ואני הייתי עם כולם , הילדה שאירגנתי בשבילה את המיסבה , החברה הכי טובה שלי באותה תקופה, הגיעה והוא לא.
קצת התעצבתי אבל המשכתי לחגוג את היומולדת לחברה הכי טובה שלי.
אחרי פחות משעה הוא הגיע , כל כךך שמחתי, לא יכלתי להסתיר את השמחה שלי, כולם שמו לב שיש לי אליו משו.
ובאותה מסיבה כבר שמו לב שגם לו יש משהו אליי..
במסיבה הזאת, אני חושבת, התאהבנו באמת. דיברנו והינו ביחד ורבנו מכות [כי בכל זאת היינו ילדים קטנים] והכל היה הכי מושלם בעולם.
אחרי פחות משבוע הוא הציע לי חברות, הוא אמר לי שהוא אוהב אותי, אבל לא רציתי להיות חברה שלו.. אני אפילו לא יודעת למה, כנראה שפחדתי.
עבר הזמן והתחלנו לדבר באייסי, היינו מדברים שעות על גבי שעות, הוא היה מתקשר ומתחנן אליי שאני יהיה איתו , שנהיה ביחד, אבל אני לא רציתי.. הפחד שיתק אותי, הפחד מאהבה ראשונה, הפחד להיפגע.
ואני סירבתי לו כל הזמן, פעם אחרי פעם למרות שכל כך אהבתי אותו.
חברות שלי, כמעט כולן, נדלקו עליו והייתה אחת שממש התאהבה בו, וויתרתי עליו גם בשבילה. קל לי לוותר על אנשים שחשובים לי, וזאת הבעיה שלי.
עברו חודשים והוא המשיך כל החודשים האלה להגיד לי שהוא אוהב אותי.
תחילת כיתה ט, בסביבות החודש הראשון גיליתי שהוא אמר לעוד כמה בנות שהוא אוהב אותן. הבנתי שהבן אדם השתנה במהלך החופש, הוא נעשה בן אדם מגעיל אבל כל כך אהבתי אותו.. הייתי עיוורת מאהבה אליו.
המילים שלו סינוורו אותי , ולמרות שכולן אמרו לי שהוא משחק בי לא האמנתי לאף אחת, לא הקשבתי לאף אחד.
כולם ראו שלמרות שהוא שיחק בכולן, אותי הוא באמת אהב.. היחידה שהוא באמת אהב.
הגיע סוף כיתה ט, החלטנו סוףסוף להיות ביחד. חיכינו לחופש הגדול.
שבוע לפני החופש הרגשתי בשינוי ביחס שלו אליי, הוא נהיה יבש , הוא נהיה בן אדם אחר.
כל הזמן שאלתי אותו מה קרה ותמיד התשובה שלו הייתה "כלום, יפה שלי, הכל בסדר, וגם אם לא, הכל יהיה בסדר.. אל תדאגי" אבל הרגשתי שקרה משהו, הוא כבר לא אומר לי שהוא אוהב אותי , הוא לא מסתכל לי בעיניים, לא שולח לי הודעות .
יום לפני החופש , אחרי שבוע של סבל מהיחס שלו אליי הוא החליט לקום וללכת בלי להסביר לי כלום, פשוט ללכת. באותו יום- מתתי... אולי לא מבחינה חיצונית אבל הנשמה שלי? פשוט מתה. כל כך כאב לי , שלא יכלתי להסתיר את הכאב שלי. אני, הילדה הכי חייכנית בעולם, לא יכלה להסתיר את הכאב שלה, אז אולי מול אנשים לא בכיתי, אבל הנשמה שלי בכתה והנשמה שלי משתקפת לי בעיניים, אז העיניים שלי בכו מבפנים.
עברתי חופש כל כך קשה, חשבתי שהוא הפסיק לאהוב אותי, שבגלל שהוא הרגיש שאני שלו עכשיו הוא כבר לא אוהב אותי. עבר החודש הראשון של החופש, עשינו מסיבה והוא היה שם, ובאותה מסיבה הוא הודה בפניי שהוא אוהב אותי, באותה מסיבה הוא גם סיפר לי למה הוא עזב אותי. חשבתי ששום סיבה לא יכולה להצדיק את זה, אבל אז הוא סיפר לי שאח שלו, התאהב בי.
בהתחלה לא הבנתי את זה , לא חשבתי שזאת סיבה מספיק טובה לגרום לי להרגיש ככה.. אבל באותו עב כשחזרתי הביתה מהמסיבה , ישבתי לי בחדר שלי וחשבתי על מה שהוא אמ לי ועל הכל, והבנתי שאני עשיתי לו בדיוק אותו הדבר בכיתה ט, אני וויתרתי עליו בדיוק באותה דרך שהוא וויתר עליי רק ההבדל היה שאני וויתרתי עליו בשביל סתם חברה, והוא וויתר עליי בשביל אח שלו.
כאב לי שלא ניסיתי להבין שאולי יש סיבה מספיק טובה, כאב לי שחשבתי עליו את הדבר הכי גרוע בעולם, הרגשתי מפלצת.
תחילת כיתה י', הוא הכיר מישהי ונדלק עליה, אבל עדיין אהב אותי, הם התחילו לדבר והוא התאהב בה ושכח אותי, או לפחות ככה הוא חשב, הוא גילה שהיא הייתה בשבילו מטרה, בדיוק מה שהוא היה בשבילה.
הוא חזר אליי , היינו ביחד שלושה חודשיים, הוא היה הנשיקה הראשונה שלי, הוא היה הכל בשבילי.
ואז יום אחד אני מגלה שיש לו עוד חברה כבר חודש. חודש שלם שהוא צחק עליי. באותו יום החלטתי לקחת את הרגליים שלי וללכת ממנו לתמיד.
היום, אני כבר עולה לי"ב , בת 17 וחצי , שכחתי אותו, כבר היה לי מאז חבר , אבל בחיים לא הצלחתי לאהוב כמו שאהבתי אותו.
הוא עבר בית ספר ועכשיו כל אחד בדרך שלו.
אהבה לא תמיד זה הדבר הכי יפה בעולם.
תחשבו על זה.
-
(אהבה היא לא תמיד הדבר הכי יפה בעולם-מסכימה בכל מיללהה!!$#@#@
לאחרונה הבנתי כמה שאני שונאת לאהוב~$@!$)
גניתי:)))
בבלוג זה
בכל הבלוגים
