אני והוא

נעלמים

עבודה חברים משפחה

אוהבים לא אוהבים

מלחמות פנימיות

מצפון

צריך לא צריך

רצון והחלטה

לכל אחד יש מה להגיד

נכון לא נכון

תקופות טובות שמתחלפות עם בא השמש

דמעה ותקווה

לעמוד מול החיים ולהכיל אותם מהעיניים של כל הסובבים

ואז           לעצור-לכתוב-להרגיש

ולא לזכור.

להנציח את הרגעים היפים

לזכור את שהיו הבכי והצחוק

לראות את הטוב שמתפזר בסביבה

ואת הרע שמעכיר את ההרגשה

ולהתייחס לשניהם

להרגיש הכל אבל לבחור למה להגיב

לקווה לצמיחה ופריחה

ולהאמין שעוד יבוא טוב- יותר מתמיד

לחיות עבר הווה ועתיד.

רוב האנשים לא אוהבים שתיקות,

הם מפחדים מהם

הם מפחדים להיות לבד עם רגשותיהם ומחשבותיהם,

הם נרתעים מעולמם הפנימי שיעלה על פני השטח

הם מדחיקים התמודדויות

לא מרגישים בנוח להיות מנותקים מהעולם החיצוני

חשים בצורך תמידי להגיב, להיות מחוברים למשהו אחר- העיקר לא לעצמם.

רוב האנשים לא אוהבים שתיקות,

ואבסורד שככל שמנסים הם להתרחק מזה,

העשייה העיקרית שלהם זה לא התקשרות עם החוץ אלא השתקת הפנים...