טוב, אלו היו יומיים מטורפים.

הרבה אנשים חדשים.

מדהימים. אחד אחד.

באמת.

המון לחץ.

כל היום תחת זכוכית מגדלת.

כל כך הרבה מונח על הכף.

ומלא, מלא, תצפיתנים.

על כל מילה הם רושמים 58 מילים.

והם קרים. הדיסטנס מרחף באוויר.

וגם קצת בכי,

כששאלו בריאיון האישי על אני-שלפני-השינוי.

סיפרתי פשוט הכל.

והשלמה,

כי אני זו אני

ואם מתאים להם אז יופי,

ואם לא- אז לא.

♥

שומית.

ועכשיו? מחכים.