"יש לקבל את החיים כמו שהם ולהפיק מהם את המירב"

לגלוש, זה מדהים. פשוט הרגשה נהדרת.

לעמוד על הגלשן, להתאזן, ולהרים תורן. כאן אתה כבר נראה מהחוף. אבל זה כלום, כלום, לעומת ההמשך.

ביד השניה, תופסים את המנור, ומשחקים איתו קצת, לפתוח-לסגור, עד שתפסת את הרוח. כבר התחלת לשייט על הגלים במהירות, חוצה אותם.

וזהו. אתה מעביר גם את היד השניה למור,נשען אחורה, נותן למשקל לעשות את העבודה. מדי פעם, מכוון קצת, עולה או יורד מהרוח, כדי להישאר תמיד במסלול שהשמש מציירת למענך על המים.מרגיש את הרוח, גם מאחור, אל עבר המפרש, אבל בעיקר מקדימה. אתה נע כל כך מהר.

וגם לפגוש את אבא, עם הגלשן שלו, בלב ים. פשוט כיף.

אני אפילו נהנת לפרק את המפרש. זה סוג של פוסט טראומה, במובן החיובי ביותר של המילה.

מחר אבא שלי בן חמישים. האחיות שלי ואני קנינו לו פטיפון. אני אעשה עדכון לגבי היומולדת והכל.