כנראה שהשיעול שיוצא כל בוקר עם שחר מהפה שלי, ולא נגמר אפילו בשעות הלילה המאוחרות,

לא מעוניין להיפסק בקרוב, אבל אותו אישור-זהב מהרופא, שאומר לי

שבי בבית, ראשון עד רביעי, הולך ונעלם, וזה קצת חבל,

באמת.

כי בארבעת הימים האלה הספקתי לחזור חולה, אבל גם דיי שמחה, מהחג תנועה של רעננה (היה מרענן),

לשתות הרבה תה מלימון, לקחת הרבה דקסמול קולד או סינוס או וואטאבר, ואיזה כדור אימתני מהאלה עם הציפוי פלסטיק כדי שיהיה קל לבלוע בשביל שתהיה פחות ליחה (איזה שקר, זה אפילו לא עזר).

הספקתי אפילו לארגן לי חברה, כי ביום שני טליה הייתה חולה וביום שלישי גם תמר,

ממש פתחנו בבית בי"ח, בהמשך תיפתח גם מחלקת יולדות ומחלקה גריאטרית, בואו בהמוניכם.

כנראה שמחלות מביאות איתן מין שלווה מיוחדת, או חוסר אקטיביות, ביחד עם כל שאר הכולרות,

כי הצלחתי לא לכסוס ציפורניים,

ולשכב במיטה שעות בלי לעשות כלום,

ואפילו לא אכלתי איזה 4 ימים, למרות שידוע שאוכלים כשמשעמם, וזה היה לי דווקא בשפע,

אבל כנראה שאני פשוט בדרך להבריא או משו,

כי נמאס לי לשבת בסלון עם ילדות בנות 9 ו3 ולראות איתן מרי פופינס או משפחת סופרעל (פשוט יש גבול לכמות הפעמים שאפשר לעשות את זה), וכססתי ציפורן אחת! אה, וגם אכלתי, אבל בא לי להקיא.

תהיו בריאים.

שאלון, דה. אחרי אה לוט אוף טיים.

1. אם היית מוצאת את המפתחות לביתך, והיית הולכת הביתה, אך מגלה שהוא לא היה שם. מה היית עושה?

הולכת לספיר הביתה D:

2. אם היית מוצאת את עצמך ניצבת על עמוד חשמל, כשבכיס הימני של המכנסיים יש לך מצית, בכיס השמאלי סרט ורוד זוהר ודוקים ביד. מה היית עושה עם הדברים האלו?

הייתי קושרת את כל הדוקים ביחד בסרט הורוד הזוהר ומדליקה אותם עם מצית. אנשים היו מריחים פלסטיק שרוף, שזה ממש מסריח והיו באים להציל אותי.

3. אילו היית משתתפת בתחרות בנייה של מטוסים מנייר, אולם לקחו לך את כל דפי הנייר חוץ מאחד. האם תחלקי אותו לשניים ותנסי לבנות שני מטוסים שונים או מטוס אחד גדול? אם יש לך רעיון נוסף אנא, שתפי אותנו.

מזאתומרת לקחו את כל הדפים?! חופצנים! (הטעות במקור) הייתי אוספת מכולם את הדפים ומחלקת שווה בשווה. סוציאליסטית או מה?

4. אם הייתה לך כוס שקופה מזכוכית ביד אחת וקלח תירס בשניה, כיצד היית משתמשת בהם נגד אנשים מעצבנים ובאיזו דרך?

הייתי מורידה גרגר גרגר מהקלח תירס ותוקעת למישהו ממש מעצבן כל גרגר בכל שן ככה שזה יהיה בין השיניים ולא יוכל לצאת, ואז הייתי נעמדת מולו ושותה מים, ולי היו שיניים נקיות בלי תירס ולו לא!

5. אם היו נותנים לך חידה ושלוש אפשרויות לפיתרון, והיית מגלה שכל התשובות שגויות, האם היית אוכלת טונה מקופסה? מדוע?

לעולם לא הייתי אוכלת טונה מקופסה! אני שונאת טונה!

6. במידה וירשת שטח אדמה אי שם בתימן, אולם ממשלת תימן מודיעה לך שאם לא תבני שם משהו, הם יקחו ממך את השטח ללא פיצויים. מה תבני שם?

ארמון מחול.

7. אם היית מגלה שקוקוס היא חיה בסכנת הכחדה, משום שחברות האופנה משתמשות בפרוותה, מה הייתה עמדתך כלפי פרוות קוקוס?

הייתי אומרת שזאת התקדמות חיובית בתחום, כי אם עושים מעילים מפרוות קוקוס השלב הבא יהיה לעשות מהשיערות של הקופים אצלי בשכבה.

8. במידה ומישהו מחנטרש לך בשכל, תחנטרשי בחזרה? מה יהיה משפט המפתח?

כמובן! תגידי, אבא שלך גנן?

להלהלה ביי. שבת שלום אהובים

היה טוב ונחמד, ולפעמים כשאתה נמצא עם אנשים אחרים אתה לומד להעריך,

במקרה הזה את הכיתה שלי, שלא מלאה בפקאצות נוראיות כמו י'5, עמכם הסליחה יחידי סגולה שעוד יצאו בסדר.

אני בטוחה שלרמות כאלה לא היו מגיעים אצלנו, הטמטום פשוט נוזל מכל עבר, גם מספר הפעמים ששמעתי אותו שיר מזרחית בנסיעה אחת של שעתיים. אני לי'5 לא עוברת, שהרכזת תדחוף את כל ה"זה יהיה לך יותר טוב בשנים הבאות, לצאת לטיול עם כיתה אחרת זה רק פתרון זמני" לתחת, עם כל הכבוד.

באופן כללי היה ממש נחמד, ירושלים אולי זה העיר היחידה בארץ שאני יאהב אי פעם בחורף, גם כי שם יש שלג (אומנם לא היום, אבל בכל זאת) וגם כי סתם. ואולי זה לא סתם. אולי פשוט האפור החורפי של העננים שונה קצת שם.

מה שכן, זה היה לגמרי לא ממצה ודי בזבוז זמן, שיילמדו לתכנן מסלולים בבצפר הזה.

בא לי חופש גדול וקיץ ושמש וים.

ואם להיות קצת יותר ריאליים, גם שיום שבת יבוא מהר זה יהיה נחמד, טוב ויפה.

תזכורת לעצמי:

טיול מחנתי, להוציא סווטשירט, מבחן בסוציולוגיה (שאני לא אזכר ברגע האחרון), לא לכסוס ציפורניים יותר לעולם (אני אצליח, אתם תראו).

לילהטוב וחלומות פז

ניסיתי לחשוב למה אני כבר לא כותבת, ולא שפעם הכתיבה הייתה כ"כ איכותית ומעניינת, פשוט חייבת להיות סיבה כלשהי לירידת תפוקה של משהו, לא משנה אם זה פה או בכמות ייצור שקיות השוקו של יטבתה.

אפשר להגיד, במידה מסויימת שטוב לי, וכשטוב כל הזמן כבר לא כ"כ כותבים, אבל זה שקר ממש גס, כי אני הרבה יותר בנאדם שמשתף בחוויות מאשר בכשלונות או נפילות או פחדים או וואטאבר, הרוב נמצא אצלי שם בבטן, עובדה לא משהו כשלעצמה.

כנראה שמרוב תעסוקה בלתי פוסקת פשוט לא יוצא, וגם שכבר משעמם הכתיבה פחות מושכת, כנראה בסופו של דבר שאנשים משתנים. באופן כללי די בסדר פה, אבל יכול להיות שהחורף הזה יוכתר כגרוע ביותר אי פעם. חוץ מהעניין שחורף אפעם לא עשה לי טוב, יש לי שק מלא תלונות לכל מי שנמצא סביבי, צריך רק לשבור את הקש, אפילו שאין לי גמל, והופס אני יתחיל לצרוח עליכם או לבכות, תלוי מה עשיתם (זה ייקרה גם אם לא עשיתם כלום). אורך רוח זאת כנראה אחת התכונות היותר נדירות אצלי במאגר, לא סתם לקח לי 10 שניות יותר מידי למצוא לה מילה נרדפת בהקשר המתאים, במבחן היום בלשון.

בנוסף לכל הצרות כולם מתחילים ללכת לי ולא מראים סימנים של חזרה, כאלה שקצת יותר חשובים לי וכאלה שקצת פחות. וזה יכול להיות סתם העלמות של ניתוק של איזה קשר וזה יכול להיות סתם התרחקות לא-מודעת, או בכלל. אולי זה בכלל בגללי כל ההתפרקויות האלה, של הקשרים והכל, ואולי פשוט זה מגמה שהיא חלק משינוי כללי, ואולי פשוט מצאתי לי גם אנשים אחרים, שזה טוב ונחמד וחשוב, אבל גם קצת מפחיד, כי זה מזכיר במראה הכללי את תקופת כיתה ו', וחברים של בצפר זה פחות כייף בדר"כ, ואולי פשוט אני צריכה לתת לדברים צ'אנס.

לתת צ'אנס לדברים, זה כנראה הפתרון.

שלום ותודה.

אני רוצה לכתוב הרבה

אבל כלווום לא יוצא

(וזה בטח סתם תירוץ עלוב. וווואי מהר אני צריכה לדבר עם מישהו)

היה קל בביולוגיה, א-מן שיהיה ככה גם במתמ'. זה הכי חשוב.

בהצלחות.