כן זה נכון,הרבה זמן לא הייתי פה והרבה זמן לא עידכני,לא שאני באמת מאמינה שמישהו קורא את הבולשיט הזה אבל בכל זאת,

עושה לי טוב לפעמים קצת להתפרק.

אז ככה מאז השיחרור ומאז שעזבתי את אישפוז יום,אחרי ביקורים במחלקה. אני מתעגעת.

מאד מאד מתגעגעת.

אני מרגישה שאני קצת מאבדת את עצמי,ולא יודעת כלכך מה אני רוצה בנושא הזה של המשקל. לרדת? להשאר? להקיא? לצום? להמשיך לאכול ולהפחית.

אני מאד מאד מבולבלת

מחכה בקוצר רוח ליום שישי,לפגישה עם פרופסור שטיין,מקווה שהוא יהיה הנווט הנכון להראות את הדרך הנכונה,להמשך המסע..

אוהבת את כולן,

כנראה שאני אמשיך לעדכן ואחזור בקביעות.