לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

you can feel it in your soul..


טסה גבוה אל הים..

Avatarכינוי:  ¥My Im‎mortal¥

בת: 35

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
6/2005

זה לא הולך להיות פשוט אמרתי.


אומנם לא דיברתי על זה אבל הגיע הזמן.פשוט רציתי להקדיש לזה פוסט שלם.

אז ככה אני לא יפרט הרבה בגלל מס' סיבות אבל בכל זאת אני מאוד רוצה שכולכם תקראו את זה.והרי זה לפניכם-בדיוק כך קיבלתי את המכתב ללא שינויים וכו' בדיוק אותו הדבר..תסיקו חופשי מסקנות:


 

אם הגעת לקרוא שורות אלו קרוב לוודאי,שהספקת למצוא לך פיסת

אדמה ישרה ונוחה,להביט סביב כה וכה, להתרגל מעט לחושך של הלילה.

לא כל יום מזדמנת לנו מתנה שכזו, מתנת ניתוק במלון של אלף כוכבים.

רובנו מתרוצצים כל יום, כל היום בין לימודים, חברים,תחביבים ומשפחה.

בכל הלילות אנו נמצאים בין שוכבין ובין מסובין,הלילה הזה, כולו לבד!!

אנו רוצים להזמין אותך לעשות היכרות אינטימית עם הצד האחר של הלילה, ולנצל את ההזדמנות הטמונה בו.

את מוזמנת למסע לילי עם עצמך, עם הכוכבים, הצרצרים, המחשבות, הרגשות.

 

למטה צירפנו שני קטעי קריאה.אנו מזמינים אותך לקרוא אותם ולחשוב:

 

לבד

"אימה תוקפת אותי רק מהמחשבה להיות לבד.להיות לבד-אני חש באופן מידי, משמעותו להיות נטוש.

אני הייצור אשר כל חייו גדל בתוך מרקם חברתי ונע לפי צרכים חברתיים, קיים טכסים, מילא מצוות,או מרד במצוות ובטכסים.

אני הייצור אשר עוצב באמצעות יחסים עם הקבוצה סביבו בתגובות של טיפוח עידוד,פינוק או בתגובות של התעלמות, הצקה, לעג ותקיפה. אני הייצור שלמד להיות תלוי במערכות של ציפיות, מערכות של דחייה או קבלה.אני הייצור אשר עיניו מופנות תדיר החוצה אל הסובבים ותגובתם אשר תאשר את עולמי לחיוב או לשלילה.אני הייצור אשר אם לא אקבל את כל המשובים הללו, אזי אתבע אותם בכל האסטרטגיות הנתונות ביד, ואשר כמובן למדתי אותן מסביבתי."

 

                                                                                 מתוך: דוד מיכאלי, "זמן מדבר"

 

מתי יוצא לי להיות לבד?מתי זה נעים ומתי זה לא?מתי מבחירה ומתי לא?

דוגמא למצב נעים שהייתי בו לבד?ומצב לא נעים?

 

ועוד הגיג קטן:

 

ירח

גם למראה נושן יש רגע של הולדת, שמים בלי ציפור זרים ומבוצרים.

בלילה הסהור מול חלונך עומדת עיר טבולה בבכי הצרצרים.

 

ובראותך כי דרך עוד צופה אל הלך, והירח על כידון הברוש,

אתה אומר- אלי, העוד ישנם כל אלה?העוד מותר בלחש בשלומם לדרוש?"

 

                                                                אלתרמן:"כוכבים בחוץ"

 

בשיר מוצאת האפשרות למצוא גם בדבר מוכר ונדוש, שאנו מורגלים בו,

משהו ראשוני,חדש,מפתיע.כלומר לא לקחת דברים כמובן מאליו.

אילו דברים יש לי, קיימים בי, שייכים לי, שאני לוקח כמובנים מאליהם.

אולי חפצים?אולי תכונות?אולי אנשים?כל העולה על רוחך.

וכיצד ניתן לראות אותם מחדש באור אחר, איך שומרים על משהו שיהיה רענן, מעניין, מושך, אטרקטיבי, לאורך זמן?

 

                                                                                                   לילה טוב וחלומות מתוקים.


זהו.אני מקווה שאהבתם.אני הוקסמתי בצורה שאי אפשר לתאר ובכלל כל הטיול הזה גרם לי לחשוב המון גם בגלל המכתב וגם בגלל כל מיני מקרים שהיו בטיול ,טובים כמובן.

והפעם אני באמת לא מדברת על_ _ _ _ _ _ _.פעם שעברה לא הצלחתי ועכשיו אני עומדת בזה.למה אתם שואלים?כי פה זה אולי המקום לברוח מזה לפעמים וכדאי שאני ינצל את זה מידי פעם.

 

שבת שלום שתהיה.

נכתב על ידי ¥My Im‎mortal¥ , 10/6/2005 19:13   בקטגוריות מתחת לפני השטח  
29 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



11,852
הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , תרשו לי להעיר , חטיבה ותיכון
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ל¥My Im‎mortal¥ אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ¥My Im‎mortal¥ ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)