you can feel it in your soul..

הלוואי שעיניי יחדלו מלבכות

לבכות אנשים שהיו, לא היו

שכך באטיות הרשת להם ללכת

על לא עוול בכפם.

איך אדע אם מגיע לי לחיות

דווקא לי,

מבין כל אלו, אחרים ואחרות

האם זה אמור להחניף לי

כי לאכך מרגישה בתוכי

מתוסכל ראשי

וכבד הוא הבכי

על אותם האחרים והאחרות.

כעת דרוש לי מברק

או אולי אף איגרת

שיסבירו לי מה התרחש

ומדוע אירעו הזוועות

האם אלו אנשי הזעם

או אולי, גלגול נשמות.

לא עוד אנסה להבין

כי זועק מתוכי ילד קטן

שרצה לראות ולא הספיק

שרצה לחיות,

אך לשווא

הם סברו שהוא מזיק..

כמו שכבר אמרו גדולים וחכמים ממני- אז מה בעצם אנחנו צריכים לעשות כדי שדבר כזה לא ישוב?

אל תשכחו ותפנימו היטב: בדיוק כמו שבן אדם אחד גרם להרס עצום, כך בן אדם אחד יכול לגרום לשינוי ולמנוע הרס כזה או אחר.

אז לנו לא נותר אלא, להיות עירניים, לא לפחד לפרוץ מוסכמות, או להגיד דברים אחרים, לשחות נגד הזרם כשצריך, האמת היא מוחלטת ואל לנו לפחד להגיד אותה..גם אם רק אנחנו שמים לזה לב.

השנה זכיתי להיפגש עם ניצולת שואה עקב פרוייקט בבצפר.די חששתי לפני המפגש כי אני מאוד רגישה לנושא.הופתעתי לגלות אישה מדהימה, מלאת (!) שמחת חיים אף על פי כל הקשיים שעברה בחייה, והתפלאתי לשמוע סיפורים לא נחמדים מלווים מידי פעם במעט צחוק וחיוכים יפים, היא גרמה לי לראות את הכל בדרך קצת אחרת, אולי אפילו בעין שונה.אני כל כך שמחה שזכיתי להכיר אותה, אפילו הספר שהיא כתבה ונתנה לי לקרוא מדהים כל כך.באמת אישה נפלאה..והיא, דווקא היא הביאה לחיי גל של אופטימיות, רצוף תקוות ציפיות ואפילו חיוכים יפים.אז תודה לך..תודה רבה.

יהי זכרם של הנספים ברוך..

ומי יתן והניצולים יבדלו לחיים ארוכים ומאושרים.