אז החלטתי לחזור לכתוב בבלוג ועשיתי המון שינויים... כי דברים משתנים מסתבר... לגמרי!
הפוסט האחרון שעשיתי היה על כך שאני מאושרת עם החברה שלי, כן גם זה השתנה.
אז מה עכשיו?
אני לבד, מאוהבת כבר חצי שנה במישהי מדהימה.. אבל זה מסובך.. מאד! אני אפילו כבר לא מבינה... לא מבינה מה היא רוצה ולא מבינה אותי אפילו. אני מקווה שזה יסתדר מהר.. כלומר אני מקווה להתאפס על עצמי ולגמור עם החוסר וודאות הזאת שהורגת אותי.
מה שלא מוסיף לזה זה הדיכאון חורף שרק מכביד עלי, בעיקרון בכל מצב אבל בעיקר בכל מה שקשור אליה..
הפחד הזה והמחשבות האלה על מה שקרה בבר נוער...
והאנמיה הזאת שהגיעה משום מקום בדיוק כשלא צריך אותה!
אבל למרות הכל אני בנאדם מאושר!
יש לי חברים שאני אוהבת, יש לי משפחה מדהימה, יש לי את התיאטרון שמציל אותי מכל כך הרבה דברים, יש לי מצלמה, יש לי גיטרה, יש לי דף ועט (או כתבן.. חח), יש לי ציונים טובים ויש לי הרבה סיבות טובות לחיות :)
עכשיו אני בת 17, השתנו כל כך הרבה דברים מאז שפתחתי את הבלוג הזה בגיל 14.
אני הרבה יותר שלמה עם עצמי, היו לי אהבות גדולות ואכזבות לא פחות גדולות, ההורים שלי התגרשו, התבגרתי, לא מחפשת יותר הגדרות, עזבתי את הכדורסל ועברתי לתיאטרון שגיליתי שזאת אהבתת חיי, אני מאושרת, מסתכלת על החיים אחרת, הולכת לאן שהחיים מובילים אותי, יש לי קצת יותר מושג על השאיפות שלי לעתיד, אני פתוחה יותר, מעריכה יותר את "הדברים החשובים פחות", מבינה יותר על מה מדברים כשאומרים שהחיים לא קלים, יותר חיה את הרגע פחות מפחדת מהעתיד......
לפני כמה ימים עבר עשור!
השנה שנת 2010!
מטורף!
בעיקר מצחיק לחשוב שבעשור הבא החיים הולכים כל כך להשתנות... צבא, אזרחות, משפחה ואפילו אולי ילדים... מפחיד!
אז שיהיה לכולם שנה טובה ועשור נהדר!
להית'!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
דוי