 ובייסורי האהבה שלי אלייך אין דבר המסב לי אושר רב יותר... |
כינוי:
דוי בת: 33 MSN:
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
יוני 2010
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 6/2010
ומה אם אתה ממש רוצה את הבלתי מושג?
כל כך מפחדת.
זה מפחיד כאשר הכדור כבר לא בידיים שלך, כשאין לך יותר מה לעשות, כשהכל
תלוי במישהו אחר.
אבל לא מתאים לי לקרוא לזה חוסר אונים, זה לא ככה בדיוק...
ובכלל, אין מילים או צירופי מילים שמצליחים לבטא את מה שאני מרגישה, זה
מרגיש כאילו אין איך להתבטא. שום דבר לא חוסם אותי - חופש הביטוי ניתן לי,
אבל דווקא המילים הן המגבילות אותי.
הייתי רוצה לתת לה להרגיש את מה שאני מרגישה.
כרגע אני כועסת על עצמי. אני אשמה?
נראה כאילו אין אשמים ובכל זאת. במה?
אני יודעת שלא אצליח לסלוח לעצמי על זה אף פעם.
על מה? על זה.
לא יודעת....
הסתכלתי לרגע על התמונה שלה ופתאום הבנתי שברגע אחד אולי הבלתי מושג יחזור
להיות בלתי מושג.
| |
|