מישמיש ברחה!!!1
"ביום הזה אתה ראשון, לעצמך אתה בחרת. ביום הזה הניצחון, בעצם זה שלא נשברת" |
| 1/2009
"בת 30 פוקחת עין ונועלת נעלה..."
למה זה תמיד כל כך מסובך?
למה זה אף פעם לא יכול להיות פשוט? פשוט טוב, פשוט מוצלח.. פשוט מתאים.
אלוהי בנות ה30 התחיל לחבב אותי ומושך אותי דווקא אליהן.
למה? רק הוא יודע.. אולי לאלוהי בנות ה20 נמאס ממני.
אז רובן נשואות.. לחלקן אפילו יש ילדים... אבל אין מה לדבר, פצצות אחת אחת.
אפילו בנוגע לרווקות אתה תוהה, איך נוצר מצב שהן רווקות?
ואתה מתבאס כשאתה עונה לעצמך - האופי.
כמה מתסכל לראות מישהי יפה ולדעת שיש לה אופי שמרחיק אנשים.
הרי מה הסיכוי שעוד לא הגיע אחד כמוך?
אני לא רומז חלילה שאתה, במקרה הזה אני, לא מיוחד.
אני פשוט מתכוון שבטוח הגיע לפניי מישהו, שלו ולי יש את אותו הטעם בבחורות.
ואם לא אותו, אז דומה.
אז אתה מניח שעברו אצלה טיפוסים מכאן, טיפוסים משם, אפילו טיפוסים מעבר לכאן ושם... ובכל זאת איכשהו היא בת 30 ולבד.
אבל זו אפילו לא הנקודה.. כי עוד לפני שבכלל מתקרבים אליה, מדובר בך.
בחוסר בטחון שלך, אפילו לגשת לילדה בת 4 ולהגיד לה "איזה חמודה את"
ברצון שלך להיות שקוף, בצורך שלך להסתתר מהעולם.
איך תלך ותגיד לה, זאת שגדולה ממך בשמונה שנים : "תשמעי, אני מאוהב בך נואשות.. ואני אפילו לא יודע מה את"
כשאפילו מול בנאדם שרודף אחריך ברחוב ובודק אם במקרה, רק במקרה, יש לך שקית כדי לאסוף את הקקי של הכלב, אתה לא מסוגל לעמוד על שלך.
אז מי אתה שתבוא ותשפוט אופי של אחרים? עוד יותר מי אתה שתבוא ותשפוט אופי של אחרות?
אז זו תמיד התקווה הזאת, נכון? שאולי כל השאר היו טובים מדי בשבילה. ואולי אתה תהיה גרוע, אבל לא מדי.. מספיק בשביל שהיא תתפשר עליך.
זה כל מה שאתה שווה בעיניך?
לדעתי, במצב הזה, אתה צריך להגיד תודה שאפילו את זה אתה מפרגן לעצמך.
ומצד שני תמיד האפשרות שאתה פשוט חי בסרט רע, שכרגע נראה לך טוב. שלמרות שהיא לבד ואתה שם, עם היכולת המופלאה והבלתי מורגשת שלך לדבר עם אנשים, להשפיע, להעביר נקודות, לנתח... אתה עדיין לא מספיק טוב.
שאולי זה עדיף, כי מי רוצה שיתפשרו עליו? מצד שלישי אתה מאוהב בה, אז שתזדיין האהבה, שתזדיין התשוקה, מספיק שהיא "תסתפק" בך.
אבל לפני שאתה דואג למה היא חושבת.. אתה צריך ללכת ולהראות לה, להבהיר לה, להסביר לה מה אתה בעצמך מרגיש.
אולי היא רק מחכה לאישור ממך.. אולי היא דפוקה ? אולי כמו שאתה נמשך למישהי בת 30, היא נמשכת למישהו בן 22? אולי..
אבל אתה לא זז, לא עושה צעד, כאילו מעל גיל 23 הן מפסיקות להיות אנושיות והופכות לסוג של אל... שכל מה שאפשר זה להסתכל מרחוק ולסגוד.
למה אתה מרגיש ככה? למה כל כך קטן?
איך זה שמשבר אחד יכול להפוך אותך לכלום? לא שלפניו היית הרבה.. אבל היית משהו.
ואת, זו ש"זכתה" להיות אהבתי הראשונה מאז ה-מקרה.
על מה את חושבת? מה את מרגישה? אם בכלל?
מה את אומרת על כל הסרט שבניתי עליך, אצלי בראש, עם עצמי?
איפה את עומדת בנוגע אליי? מה את חושבת עליי?
אני בכלל עובר לך בראש לפעמים?
ונניח לרגע שאני לא מאוהב בך.
שניה לפני שאני מתאהב...
אפשר לדעת מי את?
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
מישמיש ברחה