| 6/2004
מקווה שהלילה זה יקרה
קיויותי שזה יקרה הערב, אבל זה לא קרה. זה יכול היה להיות דבר טוב אם זה יקרה. אבל במקום זה קרה דבר רע. אז אני חושבת שאלך לי לישון, ואולי זה יקרה בלילה. ואז אקום שמחה ליום חדש.
| |
מה יש לאוסטרלים?
מישהי אולי מסוגלת להסביר לי מה הקטע של האוסטרלים עם ABBA? גם אני נורא אוהבת את הלהקה השבדית אבל בכל זאת, בכל סרט אוסטרלי שאני הולכת אליו יש ת'שירים שלהם, לא קצת מוגזם?
| |
הכוכבים פנו נגדי
כן, זה מה שההורסקופ כתב לי (אמנם אתמול, אבל עדיין):
את רכושנית וייתכן צורך לשלוט ולהשפיע באופן בולט.
איפה הפירגון? איפה דברים טובים להגיד לי ועליי? חיפשתי וכל שאר המזלות קיבלו דברים חיוביים חוץ מאולי מזל מאזניים שהכי התקרב אליי:
אתם עקשניים ונחושים, בעלי יכולת חשיבה וביטוי מצוינים אולם ייתכנו גם בלבולים. והם בעלי יכול חשיבה. אני סתם רכושנית ושתלטנית. גועלי לדעתי.
| |
בלונים ארורים
לאחרונה ההורים שלי הולכים לחתונות. כבר שלוש חתונות היו להם העונה. אחרי כל חתונה הם כמובן חוזרים מלאי חוויות כרימון. וגרוע מכך. עם בלון. בלון. כזה שכתוב "תודה שהשתתפתם בחתונה שלנו" עם שמות הזוג הצעיר. ואני? אני צריכה להסתובב ברחבי הבית עם הבלון הארור הזה. שמזכיר לי שאנשים מתחתנים. מזכיר להוריי שאנשים בגילי, צעירים ממני למען האמת, מתחתנים כל הזמן. ומה איתי? שואל הבלון בנפנופיו הבלתי נסבלים. ולפוצץ אותו אני לא יכולה, אז אני מחכה שהוא יתפוגג. ועד אז, עוד תזכורת בלתי נסבלת שכזאת. טוב, כשאלך אני לחתונה, אם יהיה שם בלון, אני כבר אדע מה לעשות. קתרזיס שכזה.
| |
ושוב מנסים
כן, שוב מצ'וטטים, עם עוד מישהו שהתחיל, אני מדווחת בשידור חי. תוך כדי התרחשות. דווקא נראה די חמוד, ואולי ניפגש אפילו מחרתיים. זריזים אנחנו. כן חילופי השנינויות הרגילים, השמצות קצת על הסביבה כדי להראות שאנחנו שווים יותר, לא רוצים להיראות קלים מדי, אבל כן רוצים להיראות מלאי חיים ועניין. מתח עדין שכזה בין מושכת לבין פזיזה, בין פתוחה לבין קלת דעת. ולנסות לזכור שאולי זה יכול להיות מעניין, שאולי הפעם, (בניגוד לאלפי הפעמים הקודמות) אולי הפעם זה יעבוד. זה עדיין נמשך. כבר עשרים דקות, די מתישות, אבל עדיין הולך, הצ'ט אמנם קצת צולע, אבל מתקדם לו לאיטו. טוב נמשיך לדווח, למרות תחושת השניות הזאת שיש בי, שהייתי כבר בסרט הזה. אבל פעם הוא הצליח. אולי יצליח שוב. תמיד יש תקווה כזאת בליבי. תמיד יש גם את הספק המחלחל והמעכל. אולי אני פשוט עייפה מדי. אולי אני פשוט עייפה מזה. יש מי שחושב שחיי הרווקות יפים או משהו שראוי לחזור אליו. לא, אם יש לכם זוגיות, תעבדו עליה. אני אמשיך לצ'וטט עד שיימאס לי ואז ננסה לקבוע. תאחלו לי בהצלחה.
| |
שטות קטנה
הלכתי לסרט. לבד. החלטתי להתלבש יפה, מי יודע. אז לבשתי שמלת ערב אדומה שכזאת. תחתיה לבשתי מכנס, כך שזה לא ייראה יפה יותר מדי והלכתי. התיישבתי באחת השורות האחרונות, ואז ראיתי אותו. אמרתי לעצמי גלוריה, אולי בכל זאת פעם אחת תנסי, אם הלכת לבד לסרט בכל זאת. הוא ישב לבד, כסא ריק משני צידיו, אז החלטתי לעשות זאת. קמתי והתיישבתי לידו. הקולנוע המשיך להתמלא, היה ממש דחוס. ואז הוא עשה את זה. הוא קם וזז כסא. השאיר אותי לבד ובינינו כסא ריק. הסרט היה לא רע, למרות שאותי טרדה המחשבה. אם רק לא היה עובר כסא. ואולי מחשבה זו חלפה, בגלל הזוג שישב לידי. בני 70 או משהו כזה ועדיין מחזיקים ידיים. מתי אני אחזיק ידיים עם בן זוגי?
ואז חזרתי הביתה. עדיין היה אור בסלון. אבא שלי ישב וקרא. בדרך כלל הוא כבר ישן שעות בזמן הזה. באתי ושאלתי אותו אם הוא בסדר, שהוא צריך ללכת לישון. הוא שאל אותי איך היה ואם נהניתי עם חבריי. אמרתי לו שיצאתי לבד לסרט. הוא היה המום. ואז אמר לי שכל הכבוד לי. לא יכולתי להגיד לו שאם אחכה לאביר על הסוס הלבן לא אצא לעולם מהבית, אז רק אמרתי לו שכן, אני יודעת. הוא אמר לי שאת זה ירשתי מאמא שלי. טוב, Don’t talk to me about been alone
| |
לדף הבא
דפים:
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
