Extremism

בעולם קצת אחר, שהנסיכות והנסיכים עדין מוסה להערצה.

שלמלך ולמלכה עדין יש כוח שיכול להזיז הרים ונהרות, נולד לאחר שנים של אכזבות בן בכור למלך הזקן.

המלך היה נערץ על כל נתיניו.

אדיב היה, קשוב לנתיניו וידע לשמור עליהם מכל צרה שאימה מבחוץ ומבפנים.

את תקופת הבצורת הוא חזה וידע לארגן מראש מחסנים של תבואה לימים קשים.

כאשר הממלכות מצפון איימו בהפרת הסכמי השלום, חיזק את יחסיו עם ממלכות הדרום ויצר שקט חדש באזור.

המלך לא חיפש מלחמות וכוח נוסף.

המלך הזקן ידע כי יש טוב בידיו, כי אנשיו טובים וכי ממלכתו יציבה ומתפקדת.

אז כאשר נולד לו ילדו הראשון, העיר כולה עמדה על רגליה וחגגה.

ישנו יורש לכתר!

אשתו של המלך החזיקה את יורש העצר בעדינות ושלווה, מנערת אותו בעדינות כדי לשמור על קצב נשימותיו זהה כאשר ישן.

צופה מחלון חדרה הקטן על ההמולה שבחוץ- המולה של צחוק , אושר ושמחה.

כולם חגגו את חיו של בנה, עם אהבה אמתית לממלכה.

אמנם לא הוכתרה מלכה מעולם, אך הנתינים התייחסו אליה כאחת.

בעוד אינה הנישואים הראשונים של המלך הזקן, המלך הפסיק להכתיר את נשותיו במידית למלכות על העיר. הוא נשבע לאנשיו שרק כאשר יגיע יורש עצר מזרעו תוכתר המלכה החדשה.

כעת, הגיע היום.

היום תוכתר רשמית להיות המלכה.

אמנם צעירה היא מהמלך במספר עשורים אך זה לא הפריע מעולם לאיש – נראה כי זאת הייתה נורמה כי מלכים נשאים לנשים צעירות מהן.

לבושה כבר בבגדי ההכתרה מסרה את בנה ליד ימינה, לחברה הכי טובה שלה זה שנים.

נותנת בה את כל מבטחה, את כל היותה.

יושבת על ברכיה ומרגישה את גבה בוער, כולם צופים בה, כולם חכו לרגע הזה.

ומי יותר ממנה חכתה, שנים היא חלמה על הרגע הזה, מי לא רוצה להגיע מהתחתית ישר לראש הפירמידה?

מהבחורה פשוטה , אך מאוד יפה, שהרימה שקי קמח על כתפיה הקטנות כדי לנסות לעזור למשפחתה להמשיך להתפרנס בכבוד. עכשיו לובשת את הבגדים היפים והיקרים ביותר בממלכה, מתבדחת לעצמה שלולא הרימה את השקים האלו כל השנים לא הייתה מסוגלת ללכת בשכבות הבגדים שהלבישו בהן את בנות המלוכה, יש כל כך הרבה שכבות, והן כל כך כבדות!

הטקס נגמר, המלכה הסתובבה כשחיוך ענק על פניה לראות את פני נתינה החדשים.

כולם מריעים באושר למלכתם החדשה וזועקים בשמחה לחיים ארוכים לזוג המלכותי.

המלך הזקן יושב בכיסאו ובקושי מרים את ידו , מקבל באהבה את אהבת אנשיו ומשתעל בשקט אל תוך מפית בד קטנה אשר הייתה על דש חליפתו.

המלכה התיישבה בכס מלכותה החדש וישרה את ידה לימינה, לקבל מחברתה את בנה יחידה, הנסיך החדש.

אך כשלא הגיע המשקל המוכר אל בין זרועותיה הסתובבה בבהלה לאחור.

איש לא היה שם.

"מחפשת משהו ?"

באמצע אולם ההכתרה הגדול שכבה לה חברתה הטובה, יד ימינה, כאשר ראשה ערוף ושלולית דם נוצרת סביבה.

הצבע אזל מפניה של המלכה החדשה ועיניה שוטטו בפחד אחר בנה.

האולם השתנק באחת כאשר ראה את מצוקתה של המלכה, נראה כי אף אחד לא הבחין ביד ימינה אשר שוכבת חסרת חיים באמצע המהומה.

"גלי את עצמך!" צעקה המלכה ונעמדה איתנה לפני כס מלכותה.

"הו כן מלכתי, לעולם לא נחבאתי, תמיד הייתי כאן, לעולם לא הלכתי לשום מקום"

המבטים כולם עכשיו ננעצו בגופת הבחורה הצעירה במרכז האולם – הגופה החלה לזוז בתוך שלולית הדם ונעמדה ללא רוח חיים וללא ראש.

"אני לא יודעת כמה שמת לב ליד ימינך, למי שאת קוראת חברתך הטובה ביותר – כמה זמן היא נמצאת לצדך? בטוח שאינך זוכרת.. מה עשתה היא בשבילך? וודאי, אינך זוכרת.. אך היא תמיד הייתה שם בשבילך... האם זה כך?" שתיקה צורמת עמדה באולם, אף נפש חיה לא השמיעה קול.

המלך קם על רגליו במאמץ ונעץ את מבטו באופק.

"מה עשית לנסיך?" אמר בקול יציב וחזק לחלל.

"לנסיך? לא כלום מלכי, לא אעז להרים אצבע על הנסיך הנערץ – הוא במקום חם ובטוח ישן שנת ישרים... אך לב אמו אינו טהור כמו של בנה או של בעלה המלך הזקן – לבה של אמו שחור כמו פחם שנמעך תחת רגליו של חזיר תוהה, שחור כמו השמים בלילה ללא כוכבים. המלכה אינה טוהרת לב – ולכן..."

"שלא תעזי להגיד מילה רעה על מלכתך החדשה!" התעצבן המלך והחיילים מסביב הרימו חניתות מוכנים לקרב, נגד... קול ללא צורה – רק גופה התלויה באוויר מאבדת את דמה בכל רגע שחולף.

"יום יבוא מלכי, לא רחוק הוא היום ואתה תמשיך מהעולם הזה לעולם טוב יותר מלכי. אך כשיום זה יבוא, מלכתך, עם נשמתה השחורה תשלוט היא בממלכה שתשאיר מאחוריך והיא תמית חורבן והרס על ממלכתך המשגשגת. מלכתך צעירה היא וקנאית – ברגע שבנך, בכורך, יחידך, יגיע לגיל מלכות הוא יצטרך למצוא לו אישה שתמלוך לצדו – וברגע זה – המלכה תאבד מכוחה ותחזור להיות פועלת קמח פשוטה!" עבר רעד בקהל כאשר כולם בחנו את דמותה של מלכתם, אינם מאמינים למשמע אוזניהם. מלכתם הצעירה והיפה, שהייתה כה נדיבה ואדיבה, רעה?

"בת זוגתו לעתיד של הנסיך תיוולד שנה בדיוק לאחר יום הולדתו של הנסיך, היא תהיה שונה מחברותיה ותהיה מוכנה להקריב את כל בשביל לשמור על קרוביה – שימו לב לנסיכה שתבוא – היא תביס את המלכה הרעה ותיתן לכם עתיד זוהר אפילו יותר מההווה של המלך הזקן... אבל, אם המלכה הרעה תנצח, תראו בזה חורבן על ממל-" בפקודת המלך האבירים שפדו את הגופה באוויר וזו צנחה לארץ וסיימה את נבואתה.

"הבל הבלים!" הכריז המלך וציווה להוציא את הגופה מהאולם.

הוראתו הבאה הייתה למצוא את הנסיך במידית ולהביא ואתו למלכה החדשה, וכי אין לחזור או לדון בדברי ההבל אשר נאמרו באולם, כל אחד יחזור על דברים אלו דינו מאסר ואף מוות בתליה.

אך המלכה לא תשכח, לא את מראות שלולית הדם, לא את הראש המונח על הרצפה, לא את חוסר משקל בנה בידיה, ולא את תחושת הכוח אשר הרגישה שיש ברשותה ברגעים אלו.

היא יכולה לעשות כל אשר חפץ ליבה.

הכול.