כמו תמיד אני פותחת את מסך העריכה לשם מטרה מסויימת, וכמו תמיד הנושא מתחלף או מיתערבב ייתר על המידה עם נושא אחר, מחרפן פשוט.
היום ה9 לפברואר, בעוד עשרה ימים במדוייק אני אהיה בת 19, למען האמת דיי מפחיד נוכח העובדה שאני זוכרת את יומולדת 16 שלי כיאלו הוא קרה אתמול, ככה עברו להן 3 שנים מבלי שאשים לב?
לפעמים אני רוצה משהו, ואני יודעת שהוא יבוא רק צריך כמות מסויימת של זמן, אבל אין לי סבלנות בגלל גודל ההתלהבות, אל תטעו, יש לי סבלנות של פיל לפעמים אני מוכנה לחכות לדברים שנים אם אני יודעת שהם יקרו והם שווים את זה, אבל לפעמים.... הזמן טס כל כך מהר שאפילו אין לי את הצורך לחכות.
עברתי חווייה מאוד אינטנסיבית, שבחיי לא יצא לחוות, הייתי כמעט שבוע בבית חולים , ובזמן כפול כי חצי מן הזמן לא יכלו לפענח מה יש לי, כי היה לי חום כל כך גבוה ללא הסבר שהיה אפשר לטגן עליי ביצים ... ותאמיני לי זה לא נעים להרגיש את המוח נשרף שם מ39 מעלות חום ולהגיע להזיות עוד שניה.
בכל מקרה במהלך כמעט שבוע שהייתי מחוברת לאינפוזיה , היה לי הרבה זמן לחשוב.. להבין ולהרהר על החיים, ובמיוחד את האנשים הסובבים אותי, אני חייבת להגיד שבזמן האחרון נוכח הדברים שעוברים עליי ושקורים סביבי אני רק מבינה יותר ויותר שדברים לא קורים סתם ככה, אנשים לא ניפגשים סתם ככה, וגם זה שעיכבו אותי כימעט שבוע בבית חולים לא קרה סתם ככה, זה קרה בשביל שאני לא אוכל לברוח לשגרה היומיומית שלי ואצטרך להיתמודד עם הדברים ולראות מי האנשים שלצידי עד כמה אני חשובה להם ועד כמה אנשים חשובים לי. היו לי הפתעות, גם לטובה , אבל מה לעשות גם דברים רעים יש.
אבל הדברים הרעים קורים בסופו של דבר בשביל להעריך את הדברים הטובים ולתת להם לקרות, אם זה לא היה קורה לא הייתי כל כך שלמה עם ההחלטה שעשיתי, שמבחינתי כל החלטה שקשורה ללב שלי היא יכולה או לבנות או להרוס, והיא בנתה אותי, ושוב קיבלתי כוחות ושוב הבנתי מה אני צריכה בחיים האלה, והדבר הכי ראשוני זה ללמוד, ולתת לעצמי ללמוד ולא לקחת את זה כמובן מאליו. לתת לכל היבטי החיים מקום בנפש שלי כי אם לא אני אעבור את החיים האלה ואת התקופה היפה הזאת בלי להיסתכל לצדדים ומבלי לקחת משהו לעצמי, ומבלי להיתפתח, אז מה אני עושה פה בכלל, ואתם יודעים מה? לא להיתפתח זה הפחד הכי גדול בחיי.
איי שם בין הרגע שבו הוונפלון יצא לי מהוריד, לבין הרגע שתקעו לי אחד חדש דנדש רק בצבע ורוד ומגניב,
הבנתי עד כמה החיים יפים:)
כאן הייתה יעלוש',
לילה טוב שיהיה לכם.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
