"אתה בסדר ילד?" ילד?" גיחך לעצמו "שנים שלא כינו אותי כך. מי זה?" הוא ניסה לזהות את הקול אך מחשבתו לא הייתה צלולה ערפל סחרר את מחשבתו וגופו היה קשה בגלל הקור של דצמבר חורפי.
הוא חש בכף יד חמה ומרגיעה מונחת בעדינות כה רבה על מצחו כמו רפרוף של פרפר החולף במשב רוח, ושמע גיחוך שהיה כמו צליל פעמונים "בשבילי תמיד תהיה ילד" אנה הקול."אדון ג'פרי? אדון ג'פרי? ג'פרי!" הערפל התפוגג בשיא המהירות אך ג'ף לא רצה להתעורר, עוד לא וניסה להיאחז בחלום, הוא רצה להמשיך לשמוע את הקול הנעים, הוא רצה לדעת את שמה ואיך היא מכירה אותו. אך החלום התפוגג ואור השמש מסנוור האיר את כל החדר "אדון ג'פרי!" הביטה בוא בסבר פנים חמורות מי אם לא
" House keeper " שלו "אדון ג'פרי איני רוצה להיות חצופה אבל אם לא תמהר אתה תאחר לעבודה ולא הינו רוצים שדבר כזה יקרה הלו כן?" חיוך מעוקם ומפייס אלה על שפתיו של ג'ף כזה השובה את לבבותיהן של נשים רבות "לא גברת מפין, אכן לא היינו רוצים שדבר כזה יקרה." סבר פניה של העוזרת שלו התרכך לחייה הורודות נהיו ורודות אף יותר והעניים המחייכות הראו גאווה "אם כך אני הלך להכין את ארוכת הבוקר בזמן שאתה אדון ג'פרי תשטוף פנים ותתלבש." ג'ף עודו מחייך הנהן לאישור בעודו יוצא מן המיטה החמימה עברה בכל גופו צמרמורת כמו כל בוקר קר ואופייני לחודש דצמבר, לאחר שגברת מפין סגרה את דלת חדרו, ג'פרי החל בטקס התארגנות הבוקר.
ראשית לקחים את קנקן המים ושופכים את המים לתוך הקערה, מניחים את הקנקן מצד ושוטפים את הפנים במרץ וכן ידיים שנית מסדרים את רעמת השער המתולתלת ומסרקים לזנב סוס לבש את בגדיו לאחר שכל דבר היה במקומו יצא מחדרו לכיוון גרם המדרגות.
ג'ף ירד המדרגות בקלילות האופיינית לו ומהירות בסוף מורד המדרגות ניצב דום פנים לפנים מול גברת מפין שתבהיר ביקורת על מראהו "אובחן?" שאל ג'ף "אהם..." הייתה כל התגובה שקיבל והנהון לאישור "הארוחה מוכנה אדון ג'פרי, ומוגשת בשולחן" " "תודה רבה גברת מפין" אמר ג'ף ברשמיות וחייך חיוך מנומס וניגש לאכול.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
