 כינוי:
גיל: 33 MSN:
תמונה
מצב רוח כרגע: 
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
יוני 2009
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | 28 | 29 | 30 | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 6/2009
מסיבת סיום מחזור ח' יבנה!
לפני ארבעה ימים הרמנו פה ביבנה הקטנה את המופע הכי טוב שיכלנו להרים.
בחודש אחד כולם למדו תפקידים,שירים,ריקודים והיו בחזרות בשעות מטורפות.
חודש אחד שאף אחד לא האמין שאנחנו מסוגלים לעשות את זה, מי מתחיל לכתוב תסריט למסיבת סיום יב רק באמצע חודש אפריל מי?!
אף אחד! רק אנחנו!
תוך חודש וחצי היה לנו תסריט, דמויות, תלבושות, תפאורה, בדיחות, ריקודים שלמים והקלטות מוכנות לכל השירים.
אין מילים אחרות להגיד את זה, אני פשוט גאה בשכבה שלי!
חחח כאחת שפוחדת מוות מפחד קהל לא שיחקתי, למרות שממש רציתי, ויתרתי, אני פעלתי מאחורי הקלעים, הכנתי שלטים, הכנתי ודאגתי לחולצות המחזור וההדפס עליהן, אני רבתי עם הההנהלה לאישור החולצות, כי לא הסכימו לנו לעלות עם תמונה של זין על הגב XD XD XD
בסוף הראנו להם מזה ועלינו עם דברים יותר גרועים P:
היה פשוט מדהים, כולנו היינו מלאי אדרנלין, מוכנים באותו רגע לקפוץ ממטוס בלי מצנח, היינו הכי מלוכדים וכל כך מאושרים, היום הזה לא יחזור על עצמו. וגם לא ההרגשה הזאת. שכבה קטנה, רק 150 תלמידים וכולנו על במה אחת או בצדדיה, הייתה אנרגיה מטורפת! לא נראה לי שמישהו פספס את זה, לא היה אפשר לפספס בכל מקרה.
היה פשוט מטורף D::
אחר כך הייתה את האפטר פארטי, אחחחח איזה דבר!
אז נכון שאנחנו אוהבים מקומות פתוחים, ועשינו את זה כמו מסיבת טבע בפלמחים, תמיד חייב להתפקשש משהו, הרי זה אנחנו איך שהו אנחנו תמיד נדפקים XD
אז הגנרטור שווק חיים והם רצו עוד כסף בשביל להביא לו דלק, היו ריבים וצעקות, בסוף הם הבינו שאיתנו לא מתעסקים והלכו והביאו דלק על כספם ולא שלנו.
ברגע שהכל עבד היה פשוט מטריף, המוזיקה חדרה אל כולם, האלכוהול זרם והאדרנלין גבר על הכל, קפיצות ריקודים כולם מזיעים ולמי בכלל אכפת?!
הכל היה כל כך טוב, שום דבר לא היה נראה רע, כולם היו ביחד, מלוכדים, מאושרים ושיכורים XD
זה עשה הרגשה של עוד, עוד לא מוכנה לעזוב את השכבה שלי, את החברים שלי, לא מוכנה עדיין להגיד שלום לחברים שעולים על מדים בעוד חודש.
כל כך לא מוכנה לזה עדיין.
היום כשאני חושבת על המסיבה והאפטר וכל ההתרגשות, נופל לי האסימון שזה הסוף, זה הסיום, באמת באמת הסוף, כמובן שנשאר את הנשף, אבל אחריו.. הכל פשוט יעלם.
למה אני הולכת לקום בבוקר? אין לי מושג. כנראה נחפש עבודה.
לא יהיה לי יותר את ויקי להתקשר אלייה כשסתם בא לי וכל ערב אני אצטרך לחכות לשעת תש שלה כדי שהיא תרים טלפון ותבכה לי שהיא רוצה הביתה, ואני כל היום אחכה לטלפון הזה ממנה, או מגל שיגיד לי שאין דבר יותר טוב מללכת לקומונה לשנה ויספר לי מה הוא חווה.
ומה אני בנתיים יעשה? אני ישב פה ביבנה המסכנה עם בקבוק בירה מצד אחד ועם סיוון הקושקושית שלי מצב שני, וככה נחכה עד לגיוס שלנו.
מה שגורם לי לתהות, זה שהקדימו לי את הגיוס לדצמבר זה רעיון טוב או רע...
לא משנה איך אני אסתכל על זה כל פעם יש לי תשובה אחרת, אז לא משנה
בשביללסגור את הפוסטת הנה קטע שנטע כתבה על מחזור ח' וזה פשוט ריגש אותי, כל כך.
ולבסוף כמה תמונות מהמסיבה :)
באמת באמת פעם בחיים.
בלי שידור חוזר, בלי מועד ב', בלי ניסיונות לתקן, לשפר, או לעשות מחדש.
התמונות בקושי מעבירות את ההתרגשות וצילומי הווידאו לא יכולים להעביר הכל.
פעם בחיים מסיימים יב'.
הטקס הרשמי, ההצגה, הקפיצה לבריכה, האפטר פארטי, ההנג אובר שאחרי, הכל היה
שם, והכל היה חלק מזה, חלק מהחוויה הזו שנקראת לסיים 12 שנות לימוד.
מחזור ח', אתם אנשים מיוחדים, וזכיתי להיות בשכבה שכזו.
כל הבעיות, וכל הקשיים, וכל החרא שאכלנו [בעיקר יב' 5 הכיתה הנדפקת ביותר!] עושים אותנו למה שאנחנו, השכבה הכי טובה בעולם!!
זכיתי להעלות אתכם את המסיבת סיום הכי טובה בעיר [מי היה מאמין שנצליח?!]
, לקפוץ אתכם לבריכה, להשתכר ולרקוד אתכם באפטר וליהנות מכל שניה!!!!
לא תמיד היינו שכבה מגובשת, וזה קרה רק לקראת הסוף, ותמיד אפשר לבכות על
זה, אבל למה להתבאס כשאפשר לשמוח שהגענו למסיבת הסיום הזו הכי מגובשים
בעולם והכי ביחד?
זה הכי חשוב!!
מקווה שהיום הזה היה משמעותי בשבילכם כמעט כמו שזה היה בשבילי, ושנהניתם מאוד כמו שאני נהניתי!
נתראה בנשף!
נטע. :)
אתם יכולים לקרוא לי רגשנית, או פתאטית, או משהו כזה... אבל... היה בא לי לכתוב :)
מחזור ח'! וכל הזין מאחוריינו!!!!!!!!!!
| |
המצב על הפנים
המצב על הפנים...
כבר הפסקתי לאכול סרטים מזמן.. עכשו זה הסרטים שמכרסמים בי מבפנים..
לא יודעת כמה אני מאוהבת, לא יודעת כמה אני רוצה, ובכל זאת מפחדת לאבד אותו.
מצד אחד הוא.. עם כל החסרונות שלו [ויש הרבה] ומצד שני אני [שכמו תמיד רוצה את מה שמגיע לי]
אני נותנת מעצמי הכל, כל מה שאני יכולה בשביל הקשר הזה\ מרגיש לי שזהו, שכבר לא בא לי לתת מעצמי יותר..
שבא לי להרים ידיים, להודיע על ויתור רשמי.
לא יודעת במה זה יעזור, ההרגשה שאם אני יעשה את זה, הוא יקום, יקלוט שהוא לא עשה מספיק ויתחיל לרדוף אחריי קצת לא קיימת.
לא, אני אפילו לא מרגישה שהוא יעשה את זה, ככה שאני לא רואה אפילו סיבה להרים ידיים ולנסות לסדר..
אני כל כך מפוזרת בכל רחבי החדר.. כל דבר אומר אחרת..
המיטה אומרת להשאר.
המחשב אומר להפרד.
המקלחת..אפילו המקלחת אומרת להפרד.
והארון? אין לו בעיה שאני אוציע את הבגדים שלי ממנו ואפנה מקום לבגדים חדשים שלי....
אז מה... להשאר רק בגלל שלמיטה נוח עם המצב?
אני לא יכולה להגיד שאני לא אוהבת אותו, אני כן, לפחות נראה לי.
חושבת עליו כל הזמן.. מנסה ליצור איתו קשר, אכפת לי ממנו בצורות מטורפטות..
מוצאת את עצמי מדברת עליו מתי שהנושא הוא כל כך לא עליו ותמיד מנסה לסדר את ההדורים כשמשהו משתבש..
ובכל זאת.. משהו לא במקום.
נראה לי שאני במקום, במקום המדוייק לקשר נכון, לקשר בוגר ואמיתי, עכשיו אני כבר לא בטוחה לגביו.
בהתחלה חשבתי שהוא מושלם למערכת יחסים, אחד עם רקע במערכות יחסים, שחווה גם את הסטוצים הנחמדים וגם את השפע והכייף של מערכת יחסים ארוכת טווח וטובה..
ככה לפחות חשבתי.
חשבתי שהוא ידע להתנהג, לתת מעצמו בדיוק מה שהוא מקבל, ושהוא יוכל להיות פחות אגואיסטי, מעט מתחשב, רק ברמה בסיסית.
וכל מה שאני מקבלת זה חצי. את הכל בחצי. חצי מהזמן הוא בסדר ובחצי השני על הפנים.
בחצי אחד פשוט רומטני ומצד שני..לא שם זין על מה שאני מבקשת..
מה.. מה אני עושה.. אני כל כך תקועה..
אני לא אספר עליו יותר מדיי רקע.. לכו תדעו מי יזהה אותו לפני התיאורים..
אבל הוא מהצפון, ואני פה מהמרכז, הוא בצבא אז הנסיעות מצליחות להסתדר בקלות..
אבל לא היתי אצלו בבית, לא מכירה תחברים שלו ולא כלום.. הוא מכיר אצלי את כולם..אבל הוא, גם לא ממש ורצה שאני אבוא אליו.. 3 חודש אננחו כבר ביחד..
מי שמכיר אותי יודע, 3 חודש להחזיק עם מישהו זה שוק. אני גרועה במערכות יחסים...סעמק- עד שסוף סוף אני ממש טובה בזה, הוא גרוע.
בהתחלה הוא היה שולח הודעות, איזה חמוד, ואז גם זה הפסיק, אפילו לגמריי..
וכשלפני יומיים הוא שלח ואמרתי לו שאני בשוק שהוא שולח.. והסברתי לו תמצב, הוא הצטער כל כך ואמר שהוא לא שם לב לזה אפילו..
איך! איך! איך! איך אתה פאקינג לא שם לב שאתה מחובר חברה שלך מחוברת ואתה לא שולח לה הודעות?!?!?!?!?!!?
למישהו פה זה נשמע הגיוני בכלל?!!?!?
יש לו קטעים שכל כך לא מתאימים לי, וכמה שיושבים עליי בול..מגיע לי יותר אני יודעת, הרבה יותר...אבל אני לא יודעת איפה למצוא את זה..
אתמול הוא היה עם חברים בתל אביב, בגלית.
רכבו עם האופניים וכאלה.. והוא החליט שהוא נשאר תלילה בתל אביב..מה שאומר שהוא ברחוב בלילה, גם אתמול גם היום וגם מחר..
אתמול בלילה רבנו בטלפון וניתקתי לו, בערך.. התקשרתי להגיד לו שמגיע לי סליחה, והוא ניתק את הטלפון..
לילה שלם לא שמעתי ממנו כלום, ביום בבוקר אני מקבלת ממנו טלפון אומר לי "מה קורה מאמי?" כל כך התעצבנתי..
אמרתי לו שמגיע לי התנצלות, הוא הסכים איתי ואמר לי שהוא פה בעיר, שתוך רבע שעה הוא אצלי כי הוא רוצה להתנצל.
הוא הגיע, אמר סליחה והביא איזו חבילת שוקלידים כזאת חמודה.
הלב דפק לי, באמת שהתרגשתי, פעם ראשונה שהוא באמת עושה משהו בשבילי, אך ורק בשבילי, ככה לפחות הרגשתי לכמה דקות..
ואז זה דיי התנפץ לי בפרצוף..
הוא הלך, התקלח, אמרלי שרוב הסיכויים הוא חוזר לתלאביב לקראת הערב ונכנס לישון..
כן ממש עכשיו הוא ישן לי על המיטה אחרי שהוא העיר אותי בבוקר כדי להגיד לי סליחה ולהתנצל ורק בשבילי לבוא לפה.
לי יותר נראה שהוא בא כדי לישון איפה שהו לפני שהוא חוזר לרכב..
אולי אני צודקת אולי אני טועה...
הוא ישן, ואני מחטטת בפלאפון, כי זה מה שאננחו עושות כשאננחו אוכלות סרטים, אננחו מחפשות משהו ש או יפיג לנו את הסרטים מהראש או יתן לי הצדקה לכל הסרטים..
ואני לא יודעת מה מצאתי.. אני רוצה לשאול אותו, מעניין אותי לדעת מה תהיה התשובה.. לא שזה ממש ישנה לי.
מצאתי בפלאפון שלו תמונה שלהזין שלו.. כמו שהבנים לוקחים ואז שולחים לבנות? כזאת תמונה.
התסכלתי על התאריך והשעה....ונחשו מה, הוא ממש לא דיבר איתי באותו זמן, ממש ממש לא איתי, לי הוא אמר שהוא בחוץ.
אז נראה לי שזאת הוכחה חותכת, בלי יותר מידי בולשיט באמצע. פשוט מעניין אותי לדעת מה הוא אומר.
נצליח להחזיק עוד הרבה?
לא נראה לי.
סיבה? כי הוא פשוט מי שהוא.
המשפט זה לא אתה זה אני יעלה בפרידה? ממש לא, כי זה כן הוא, זה הכל הוא.
כואב לי, אני אכולה כעס..סרטים או לא, ואולי אני סתם מפגרת, אבל גם אם כן וגם אם לא, בא לי לתת לו מכות, בא לי לשבוו לו את האופניים שהוא כל כך אוהב.. בא לי..בא לי להעיף אותו כל כך!!!
חבל שאני בכל זאת אוהבת אותו וזה לא יהיה כל כך קל כמו שבא לי שזה יהיה.
אני צריכה מישהו... אמיתי, טוב לב, אחד שחושב על אחרים ולא רק על עצמו.. מישהו לא מניפולטיבי, שיתן לי כל מה שאני אתן לו בחזרה, שיגרום לי להרגיש הכי יפה בעולם..שיגרום לי להרגיש שלו ואך ורק שלו..
איפה הבנאדםהזה?....
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
