אני כבר לא יודעת מה לעשות...
זתומרת לא שאני לא יודעת פשוט לא ניסיתי ואני גם לא מסוגלת לנסות גאד...
אני לא יודעת מה לעשות כל פעם שאני רואה אותו אני מנסה להתסתכל לכיוון אחר כדי שהוא לא יראה אותי מסמיקה ...
כשהוא נכנס לכיתה שלי או מתיישב איתנו בשולחן ליד הקפיטריה אני לא מסוגלת לנשום אני מרגישה איך מבפנים אני נחנקת
כשהוא עובר לידי בבית הספר הלב שלי פשוט מחסיר פעימות...
אני לא יודעת מה לעשות כאילו זה ברור שאין לי סיכוי איתו אבל המוח שלי מסרב להוציא אותו מהמחשבות גאד איזה הרגשה נוראית...
הייתי רוצה לפחות להיות ידידה שלו אבל איך אני יכולה להיות ידידה של מישהו שבקושי יודע איך קוראים לי...
מה לעשות,מה לעשות...
אני מרגישה איך אני לאט לאט משתגעת...
וטיק טק טיק טק טיק טק עוד כמה אלפי טיק טקים כאלה וזה נגמר השנה הוא עוזב את בית הספר...
היום אפילו חלמתי עליו חלום מוזר כמו חלום משאלה...
אני לא יודעת מה לעשות אני מרגישה שאם עוד פעם אחת אני אראה אותו אני פשוט אצרח כל כך חזק רק כדי שלא אצטרך לעצור את הנשימה שוב...
פאק...
ואלה מביניכם שיודעים על מי מדובר ויקראו את זה על דברו אית על זה מחר כי לא יהיה לי מה להגיד...
טוב נו מחר יום חדש...
פשוט הייתיי חייבת לפרוק הכל והכי קל לעשות את זה כאן...
ונ.ב-אלה מכם שחושבים שמדובר על בלונדי (דני) אז ממש לא,פאק התברר שהוא כזה ראש ספחת!!!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
