חשבתי שאתה שונא את הבמה

חפרתי לי קצת בבלוג בשעות המאוחרות של הלילה, צוחקת על הבדיחות הישנות של מרק ורואה איך הוא לא משתנה ועדיין מפתיע, ואיך קולקציית הבדיחות שלו תמיד נשארת אקטואלית ושייכת לעונה...לדוגמא מהיום, יום האיידס העולמי:

"מהם יחסי מין בטוחים, תלמידים?"

"זה כשאתה בטוח מזיין".

או כהוא יושב בין בנות לדוגמא, הוא ישר מחפה על עצמו ואומר ש"עדיף בין בנות מאשר בת בנים"

וכשהוא מסתכל על בקבוק קולה וביחד עם עדי לא מבין איך לעזאזל הצליחו למתג מים שחורים, כשהם בהתקף גזענות

וכשהוא נשאל למה הוא לא כותב בשיעור, הוא מייד עונה "הסיבה נעוצה באמאשלך". (ולמי שלא הבין..טוב, אני לא באמת הולכת להסביר. פשוט, תחשבו כחול).

בקיצור,כפי שכבר אמרתי..בדיוק כמו שהבדיחות של מרק תמיד משתנות ומפתיעות, ככה גם אני משתנה, ולא מהשורש שתן, כי עדיין לא עומדים מעליי בולבולים (כן כן חברים, מיד תבינו למה) אלא מהמילה שינוי. גדלתי, התבגרתי, ולכן אני מביאה לכם, חבריי היקרים (NOT)

100 עובדות חדשות ועדכניות. נכון לעכשיו לפחות.

תנו לי בכפיים:

• אני מגבירה 5 יחידות מתמטיקה. ולמרות הנכשלים שלא מפתיעים יותר לא אותי ולא את הסביבה, אני בכל זאת מתעקשת. כי אמא אומרת שעדיף זנב לאריות מאשר ראש לזאבים. וצודקת. חוצמזה מה, שתינו יודעות שאם אני אעבור ל4 יחידות היא תפסיק לאהוב אותי.
• בת דור נשאר חלק מהותי מסדר היום שלי-לא רואה את עצמי מתפקדת יום בלי זה.
• אם אני אסתכל ימינה מהכיסא, אני אוכל לראות כמה מדליות שתלויות לי על הקיר- אחת מתחרות ריקודים שזכיתי בה במקום הראשון כשרקדתי ריקודים סלוניים וכמובן הייתי מאושרת עד השמיים כי קיבלתי אותה עוד כשהייתי צעירה ומוכשרת בכיתה ג'. אחריה יש עוד שתי מדליות של המקום השני מימי ספורט בביה"ס היסודי, שזה די נחמד בהתחשב בעובדה שכשהייתי בכיתה ד' (על מי אני עובדת, גם עכשיו) לא הייתי מסוגלת לקפוץ מעל הפופיק של עצמי. ואז יש את גאוות סבתי יקירתי-המדליה על ההצטיינות בלימודים. בכיתה ח'. מזל שהיא לא מבינה איך עובדת הספירה של שנות הלימודים פה ועוד חושבת שאני עולה לכיתה ט' בקרוב ואביא לה עוד אחת כזאת.
• ואם כבר בפופיק התעסקנו, אז עדיין יש לי אחד כזה...הוא פשוט מתחבא מאחורי הכרס המכובדת שלי.
• שעדיין נקראת בשם עדנה לעיתים קרובות.
• ואם כבר בקפיצות התעסקנו, אז לפי המדידות האחרונות של המורה בילהה (מורתי היקרה לספורט. אוי, חנ"ג) קפצתי 1.98 מטר מהמקום, עשיתי 103 כפיפות כרס בדקה, ו...84 מדרגה אם אני לא טועה... ועדיין יש לי ציון נכשל "כי יולי, גבירתי לא הבאת לי אישורים על החיסורים שלך!" ומה אני יכולה לעשות!? מאיפה אני מביאה לה אישור על זה שהיתה לי דלקת בקרום פרק כף היד, בקרום ציפורני הבהונות ובגיד העורק הראשי?
• נכון לעכשיו, אני בת 17 שנים, 3 חודשים ויומיים. וכן, אני עדיין מזל בתולה.
• ולא רק במזל, למרות כל המגיבים פה למיניהם שחושבים שהם מכירים את עיסוקיי אחרי ביה"ס ומאמינים שפתחתי עסק ברחוב פינת הירכיים 69, אני בתולה.
• הקשר הרציני האחרון שלי נגמר איפשהו בתחילת החופש הגדול אחריי 8 חודשים. סבתא האמינה שאני הולכת לקראת חתונה, כי על קשר כזה ארוך כשמדובר עליי היא לא שמעה בחיים. מי לעזאזל יצליח להחזיק מעמד עם הילדה הזאת שאפילו לא יודעת להכין גפילטע לבד!?
• בשנה האחרונה קראתי 8 ספרים: תולדות האהבה, הזר המסתורי, רודף העפיפונים (בפעם המליון בערך), הולדת ונוס, מספר חסוי, יומנה של אנה פראנק, נערה עם עגיל פנינה (גם כן בפעם המאתיים) וכמובן, איך לא-חצוצרה בואדי.
• אני יכולה להגיד לכם שאני פליטת צפון ד' ב"ש גאה. עברתי דירה ועכשיו אני גרה קרוב למד"א, למקרה ששוב תפרוץ ביני לבין שותפיי לסלון מלחמת אחים.
• לאחרונה התחלתי להתעניין קצת במשחק, אבל משהו מנע ממני להתחיל לקחת את זה ברצינות, ואני לא מדברת על כסף לשם שינוי.
• לפי הסטטיסטיקות של הכניסה לבלוג, אני רואה שהרבה אנשים מגיעים לפה כשהם מחפשים את שמה של המורה היקרה שלי למתמטיקה (שיותר אני לא מציינת פה מטעמי פרטיות התלמיד, הידוע בתור..אני), ואת שם האקס שלי להסטוריה, הידוע בכינויו "מריו". שגם אותו אני לא אכתוב כדי שלא יגלה שהייתי מאוהבת עד כלות נשמתי.
• עכשיו אני מאוהבת במורה שלי לאזרחות. שגם את השם שלו אני לא אכתוב פה, אבל הוא בטח יקרא פה מתישהו כי מה לעשות, הוא רוצה אותי כ"כ שהוא יעשה חיפוש בגוגל על השם שלי:). (תשתקו, אני רגילה) .
• האמת שאיבדתי ספירה.
• 16!
• הופעת סופשנה של בת דור האחרונה שלי תתקיים במשכן האמנויות החדש. הוא ממש נבנה לכבודי!
• בשנה האחרונה היו לי 8 חתולים. היתה לי חתולה אחת שאתם מכירים-סנורקה, שהביאה לאויר העולם 3 חתולים קטנים...שמה לעשות... נכחדו (כי בואו תנסו אתם להעביר יום בבית שלי עם אחותי הקטנה ולהצליח לצאת מהדלת כשאתם על הרגליים). אז כדי להתנחם, היא הביאה עוד 4 השרמוטה...שמה לעשות...נכחדו גם הם. והפעם ביחד עם הסנורקה.
• ואם כבר סנורקה, אז יש לי ספטום. וגם לו יש שם מצוייר...הוא עונה לשם נילס והוא סובל את נשמת אפי כבר 3 חודשים ו20 ימים.
• נכנעתי ללחצים ובסופו של דבר גם אני פתחתי פייסבוק. הוצאתי עליו חודש מחופשת הקיץ שלי. וכל זה רק כדי להבין איך זה פועל. ממש השתלמות מורים על הלוח החכם.
• כשהייתי קטנה חלמתי להיות דיילת אויר. ואז הכתה בי המציאות- מרק לא תמיד יהייה שם כדי לפרש לי מילים.
• אני דוברת רוסית שותפת. בליאט.
• בד"כ לפני מבחנים במתמטיקה, תוקפים אותי סיוטים על מספרים שמתעללים בי ורודפים אחריי. מה שמסביר את הציונים המאוד (לא!) גבוהים שלי.
• המבחן האחרון במתמטיקה שעברתי בכוחות עצמי היה שאלון 005 בו קיבלתי 100. אחרי שחליתי יומיים ולא הצלחתי ללמוד,בבוקר של המבחן לקחתי משהו כמו 2-3 כדורי הרגעה.מה שמביא את מרק למסקנה הבאה- "תלמד פחות, תשכח פחות". 
• לפעמים אני קצת מתחרטת כשאני נזכרת שהיתה לי את האפשרות לבחור בין פסנתר לנעלי ריקוד ובחרתי בריקוד. אבל אח"כ מייד מתעשתת ואומרת לעצמי (לא בקול רם כמובן, כי אני לא פסיכית. סתם) בונא יול, את סתומה. מה תעשי בלי כפיים? אבל מה זה מה את סתומה גם פסנתרנים מקבלים כפיים, אחרי כל שיעור ואפילו עושים קידה למאסטרו. ואז אני עונה יול#$%^ מה?#$%^ את אוהבת לרקוד! אה נכון.
• ובאמת, כפיים-זה הדבר שאני הכי אוהבת לקבל. במיוחד בהופעות גדולות. ממש...אורגזמה רוחנית.
• ואם כבר אורגזמה, אז נכון שקווין זגרס ממש ממשש מממממשששששששש עושה לכם את זה?
• לא עברתי תיאוריה.
• טוב..לא ניגשתי לתיאוריה
• אני ממש מאוהבת באביתר בנאי. ובגידי גוב.
• רציתי לעשות ריקוד לערב סטודיו..אבל זה לא ממש מעניין אתכם.
• לכן אני אמשיך...אבל לא יצרתי בסוף. אני מפוצצת מוזה, אבל זה לא שווה כשאין רקדנים מובטלים.
• אני לעומת זאת, נלקחתי באכזריות לשני ריקודים ע"י אהובותיי הילה דקל ונעמה פרץ.
• כל פעם שכותבים שלומי מיארה ושני גלעוז מגיעים אליי לבלוג.
• גם כשכתובים סילבי גיאם
• ומאיה סלוין
• רק כשכותבים את השם שלי מגיעים לקיבינימאט.
• או מתים. מהאורך.
• תחשבו על זה...בנים היו מתים שיהייה להם ארוך כמו השם שלי.
• 40!
• לא אורך, שמע ישראל, מס' עובדה.
• אני לא מאמינה באלוהים. וככל שהמורה מפגינה יותר נוכחות בשיעורי תנ"ך, ככה אני מפגינה פחות נוכחות במקומי בירושה של הסבתא היהודיה שלי.
• הדבר הכי טעים שאכלתי לאחרונה זה טוסט עם גבינה צהובה, קטשופ ונקניקיה. תגידו מה שתגידו, אוכל לא כשר רולז.
• רק אל תספרו על זה לסבתא.
• אני מאוד אוהבת לצלם. אין לי את הכישרון ואין לי את הכלים. אבל אני אוהבת אז מותר.
• הכי אני אוהבת את הסיפורים של המיתולוגיה היוונית ואפילו ממש מושפעת מהם.
• פרופיל 97. בלי שום סעיף. לא עיניים... ולא הילה, גם לא נפשי.
• אחרי שהבנתי שמרק לא תמיד יהייה שם כדי לאנגלת אותי, החלטתי שאולי כדאי לפרוש למשהו פשוט יותר מדיילות ולעבור להנדסה גנטית. ככה אני גם לא אצטרך את מרק. הוא לא מבין בזה כלום (שתוק ותן לי להאמין בזה)
• לפעמים אני מתעצלת לחייך רק כי אני רוצה לשמור את הקלוריות האלה לדברים חיוניים יותר כמו לדוגמא...לצלם את מרק בזמן שיעורי כימיה כשאני תוקעת לו דברים של גייז בשיער כגון פרפרים, פרחים וכיוצ"ב.
• כמו שכבר כתבתי באחד הפוסטים, פעם האמנתי שקוטג' מייצרים מעננים....
• סבתא שלי בת 60. מה שאומר שהיא עברה רק חצי מהחיים כי הרי "עד 120".
• אני ממש מגיעה פה למסקנות עם עצמי והמוח שלי עבר למצב צבירה של דייסה.
• 53!
• רק כדי שנישאר בעניינים.
• וערניים. אני לפחות.
• חשבתי שאני מכורה לקפה פעם. אבל בחור פיקח העיר את עיניי ואמר שהקפה שאני שותה עשוי רובו מים, ככה שאני בעצם מכורה למים. שחורים. שזה בדיוק כמו קולה. כי גם בשניהם יש קפאין (5 יח' ביולוגיה. הש!)
• יש לי שרשרת שאני לא מורידה בשום אופן מהצוואר כי כתוב עליה השם של אימי האהובה. ואם אין ברירה אז היא נשארת מלופפת סביב היד. ואם ממש אין ברירה (בד"כ כשאני רוקדת) אז היא לא יוצאת לי מהתיק.
• לאחרונה הקאתי את כל תכולת השלד שלי החוצה. לא כי אני בולמית, חלילה. אלא כי...אני יודעת מה...עברתי מטאמורפוזה ועכשיו אני מכונת כביסה אז כל היום מתערבבת לי הבטן.
• יש לי טראומה מיוגורטים, כי הכל התחיל בגלל יוגורט קפוצ'ינו מטומטם.
• 60!
• וגם מערבוב של קיווי עם חלב
• לאחרונה אני ממש פמיניסטית. עשיתי רגליים רק כי צריך להתרגל לערב סטודיו. ממש קר לי ככה.
• הפסקתי לספור את כמות הפעמים בהן מצאתי את עצמי בפורום.
• יש לי קיר בחדר שצבוע חצי סגול וחצי ירוק שמתערבבים באמצע ועל הצד הירוק מצויירים פרפרים סגולים. זה רק נשמע יפה.
• כל שאר הקירות לבנים כמו אמא שלי ולא יזיק להם קצת איפור.
• אני שונאת להתאפר. גם להופעות סוף שנה וערבי סטודיו פעם הכריחו אותי להתאפר. עד שגיליתי שזה לא נורא ומאז אני משתמשת במברשת של הסומק כדי לנקות את האבק מהמחשב.
• שרפתי את היד. אל תשאלו איך. זה לא היה באשמתי.
• עשיתי לעצמי היקי מכוס קלקר. אל תשאלו איך. זה לא היה באשמתי.
• הכי כואב לי כשנתפסים לי הורידים כשאני קמה מהריצפה בשיעורי בלט מודרני.
• אני שונאת בלט קלאסי. זתומרת, לא שונאת..מתעבת.
• כאילו מזה שונאת...השנאה שאני מרגישה כלפיי אמ...איך קוראים לסתומה הזאת...נו שיושבת לידי בכיתה...ענבר! לא עולה על השנאה שלי לבלט קלאסי.
• סתם שומדבר לא עולה על השנאה שלי כלפיה.
• אני לא באמת שונאת בלט קלאסי, אני אפילו די מחבבת את זה...במיוחד כשאני לא מגיעה לשיעור.
• נו די לא הבנתם אותי נכון..אני לא שונאת בלט קלאסי אני פשוט לא יודעת בלט קלאסי!
• חוץ מאת השיעורים של אלכסנדר שממש עושים לי את זה.
• בימי רביעי מהשעה 15:45 ועד השעה 17:00 שמי בישראל משתנה לרוברטס.
• פעם אהבתי חיבוקים, היום אני פוחדת מהם.
• יש לי סינוסיטיס כרוני מה שמסביר את הבוק שעשו לאף שלי בקופ"ח ג'.
• בנוסף לתאנים, אני אלרגית גם לבדיל.
• מה שלא מעיד על חכמתי הרבה כשבחרתי את החדר עם החלון שפונה לעץ התאנה שיש לי בגינה שלי.
• אני עדיין רוצה לצבוע את השיער ללבן.
• עדיין יש לי פתיל קצר. אבל לא משנה, זה מחפה על השם הארוך שלי.
• 82!
• יש לי משקפי שמש ענקיות ויש הטוענים שאני יכולה לשמש כמנחת מטוסים. מזל כי פעם הטענה הזאת היתה מופנית לאוזניים שלי.
• יותר מידי אנשים עוצרים אותי ברחוב כדי להגיד לי שאני דומה לשיפרה.
• המיעוט אומר שאני ממש ממש ממש רחוקה מלהיות דומה לה
• הרוב של המיעוט אומר שאני מתה להיות דומה לה
• המיעוט של המיעוט אומר שאני נאחסית כמותה.
• וצודק!
• אני מאוד אוהבת ספרות למרות שלכתוב הרבה זה לא התחום שלי. להקליד לעומת זאת...טוב, אתם סובלים עכשיו.
• פעם חלמתי שיהיו לי עיניים כחולות. ואז הבנתי שזה לא יקרה אז עכשיו אני חולמת שיהיו לי עיניים ירוקות.
• בנתיים יש לי עיניים ורודות עם נצנצים צהובים.
• המצח שלי לא ראה אור כבר כמעט 3 שנים. זה כי יש לי פוני שאני לא מוכנה לוותר עליו. כי זה או הפוני או הגבות. ואם כבר גבות אז זה או גבות או רגליים. ואני ממש חייבת לעשות רגליים בגלל בת דור למרות תנאי הקור הקשים. אז...הפוני נשאר לנצח.
• 93!
• אני לא מאמינה...עוד 7 וסיימתי.
• אני מעדיפה קרמבו וניל מאשר שוקולד.
• שלא תבינו לא נכון, אני מתה על שוקולד..אבל גם ללבנים מגיע יחס.
• סבתא כנראה חולמת להיות עיראקית. היא היתה פה חודש בביקור ועשינו מרתון שש-בש מטורף.
• ניצחתי במשחק פוקר. בגלל שלא היה כסף ואני לא מוכנה להתפשט כ"כ בקלות (או לא מוכנה להתפשט בכלל) הסתפקתי בבובת קרטמן ממש חמודה שאני צריכה להחזיר תוך יומיים כי סבתא שלי שונאת אנטישמים.
• לפעמים יש לי דחף לא מוסבר לנשוך לעצמי את השוק ברגל. למה? כי אני יכולה.
• לקח לי לכתוב את החרא הזה משהו כמו שעה ו59 דקות.

פה אני עוזבת אתכם לנפשכם. אני יודעת שלא עמדתי במילה שלי..ולא שתקתי לא היום ולא אתמול, אבל מה לעשות, כנראה שבכל זאת נועדתי להיות אישה ואנחנו ידועות בתור אלה שמעדיפות לעשות סקס ורבאלי הרבה פעמים ולזיין ללא נשים שבינינו את השכל. ולהדביק אתכם בבולשיט ועוד כל מיני מחלות זיהומיות כאלה ואחרות.

טובטובטוב הנה שתקתי,אני יודעת שלא קראתם הכל, כי גם אני לא באמת קראתי פה הכל. את הרוב כתבתי בלי בכלל להבין מה יוצא לי כתוצאה מהמגע של האצבעות עם המקלדת ואני אתמודד עם התוצאות מחר מתישהו כי אני עוד צריכה להעביר את החרא הזה בדיוקת איות, בדיקת דקדוק ובדיקת כשרות.

עד אז-

"אל תתנו לביה"ס להפריע להשכלה שלכם".

מ.ש

ובטח שלא לי.