אוקיי אז ככה:

- גיאוגרפיה: עבודה דיאלוג מעצבנת עם הבצ"ים (בני צוות) הכי "מעולים" שיש.

- מתמטיקה: מתכונת שאני בקושי זוכרת חצי מהחומר הנלמד.

- אזרחות: מקצוע קשה מקווה לעבור ת'בגרות הזאת.

- אנגלית: שנאת חיי בערך, המקצוע שאני הכי גרועה בו, אמן יקום הבן אדם שיוציא אותי מהבור שיצרתי לעצמי שם.

- תיאוריה: יאוו כ"כ אין לי זמן לזה... =/

- ספורט: חזק ואמץ!

- השומר הצעיר: חייבת לחזור לשם.. זאת אהבתי האמתית.

כ"כ הרבה על הראש כל המקצועות המעצבנים האלה...

אני מתה לעבור את זה כבר..!

אוף, אני לא מפסיקה לחלום על עינב..

שושי צודק הוא מניאק אלי הוא מגעיל אלי וגם בחלומות.

אני אל מאמינה שבזבזתי 20 דקות על לנסות לחלוב אותו ולנסות בלנסות להבין למה הוא כ"כ שונא אותי..

דוגרי, נמאס לי כבר!

בטח החבר הפלוץ הזה שלו " צור יגאל " יושב מאחוריו ובטח אומר לו "אל תדבר איתה, אחרי כל מה שהיא עשתה לך!"

אבל תכלס.. מה עשיתי לו? לא עשיתי לו שום דבר.

טוב.. זיויק צודק הגיע הזמן להפסיק לחשוב על כלום ולנסות לתקן את כל העולם ולחשוב שניה על עצמי מה אני באמת רוצה והאם באמת נכון לי להיות כרגע בקשר עם עינב אחרי כל מה שהוא עשה לי.

אבל מה זה משחקים של ילדים בגן??!?..

אנחנו ילדים בכיתה י"א!!!

ו... וואלה מזה אין לי כוח למשחקים המעצבנים של כולם.

דוגרי.. נמאס לי ממש כבר.

אני חושבת שאחד הדבריםש עושים לי טוב עכשיו זה לעשות ספורט...

כ"כ כייף להגיע הביתה מזיעה כולי אחרי הליכה טובה שבה קרעתי ת'תחת

ספורט עושה לי טוב לנשמה..

לרצות להרזות זאת מטרה..

לרצות להיות בריאה אחרי ששנה שלמה לא הייתי בריאה ולעשות עם זה שמהו זה ממש כייף לי.

לרצות לסיים את הבגרויות בהצלחה ולשבת על התחת וללמוד (מה שלא עשיתי רוב ימיי לימודי) זאת התקדמות.

עד כאן.