יוצא לי לדבר הנרבה בבצפר עם חברים על הבעיות שומן שלי הם אורמים לי שאני צריכה להמשיך ולהתמיד בהליכות ובספורט, דברנו על כפיפות בטן וכו' וכו'...
היום ה - 5 במאי המשכתי לי בהרגלי ההליכות שלי ותכננתי ללכת איזה 3/4 שעה בערך...
אני התחלתי ללכת שמעתי לי את המוזיקה להנהתי ולפעמים/ לרוב יש מאחורי הגדרות בגד (בצד השני) חבר'ה מכפר ברא מסתובבים להם.
[הלכתי לי לפני שבוע שמה וקיללו אותי כמה ילדים צעירים בלי שום סיבה מיוחדת בלי שעשיתי להם כלום והם התחילו לקלל אותי כל מני קללות שלהם (לא נפרט!).. באותו יום גם בריתי ואמא שלה הלכו שם וברית ספרה יום למחרת שהם קיללו אותה וספרתי לה אותו דבר].
בקיצור הלכתי היום שמעתי לי את המוזיקה הרגילה שלי והם קיללו אותי שוב.. אני לא זוכרת אם זה אותם חבר'ה לא ממש ממש הסתכלתי.. המשכתי ללכת פתאום ראיתי אבן מתגלגלת במהירות לידי הסתובבתי אחורה לוודא שזה הם...
הם המשיכו לקלל אותי.
למזלי האבן לא פגעה בי, אבל כמו שאני מכירה את עצמי אם היה פוגעת בי האבן הייתי זורקת עליהם חזרה והיה מתפתח קרב אבנים ומישהו היה נפצע, מזל שלי לשא קרה לי כלום...
המשכתי ללכת הם הלכו בכיוון הנגדי.. הלכתי מסביב הביתה ועליתי הביתה כולי נסערת ועוד שניה בוכה.
צלצלתי מהר אל ברית ושאלתי אותה אם היא יצאה כבר להליכה או מתכוונת לצאת?
מזל היא הייתה בבית ולא התכוונה ללכת אז אמרתי לה שלא תצא מהבית שיש שם נערים שזורקים עלינו אבנים.
היא ממש נבהלה אני חושבת..
מזל, מזל ששום דבר לא קרה.
לי אישית אין בעיה עם ערבים...
אני כמירה כמה אנשים מאוד מאוד נחמדים ויפיי נפש שרק רוצים טוב.
אני לא יכולה להסביר למה הם עשו את זה..
אני לא יכולה להסביר אם איך שאני נראית מעצבן אותם.. זה גם לא אכפת לי בשיט!
אולי הם רוצים שנחשוב עליהם שככה זה ערבים.. זורקים אבנים.
אני לא חושבת ולא אחשוב ככה לשניה אחת, זה לא החינוך שקיבלתי בבית מהורי ולא רק בגלל זה גם כי יש לי דעות משל עצמי: אני בעד אחוות עמים אני בעד לשלום איתם אני בעד שהם יקבלו זכויות.
אבל לא ככה!.. זו לא הדרך.
אז להליכות כנראה שאני לא אחזור...
בקיץ אני אלך לשחות בבריכה...
ועכשיו כנראהש אני אלך לכדורסל.. (מקום הרבה יותר בטוח לא לקבל בו אבן בראש).
אהה אגב
האם זה אחד מהביטויים לאינטיפדה שלישית???
שום מקום כבר לא בטוח במדינה מסתבר. =/
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
מוגי