לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

אין דבר כזה מושלם..


כן אה? תראו אם תבינו משו..


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יולי 2007    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031    

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

7/2007

הבנות לפני השינה


הגעתי לשלב שהרגשתי שבאמת התבגרתי

שאני יכולה להמשיך הלאה.

אני מסוגלת לתת לדברים לזוז.

הבנתי שיש דברים שהם לא בשליטתי ואני לא הכי בשליטה עליהם, ולא בדיוק יש לי מה לעשות איתם.

אז החלטתי להמשיך האלה, לא לשבת לבכות ולהיות ממרורמת על החיים כמו פעם. פשוט לחייך, ולהמשיך.

ונכון שחלק מזה מציק, וחלק מזה גם בטיפה כואב.

אבל הבנתי, שאני לא היחידה שמחליטה על דברים, אני לא שולטת בהכל, ויש דברים שמחוץ למה שאני יכולה לעשות.

 

ומה אני כן יכולה לעשות?

לחייך

לשמוח

להנות.

להתקרב ולשמוח בשביל אחרים, אפילו אם זה על חשבוני.

[משום מה אני שמחה הרבה יותר כשלאנשים אחרים טוב].

 

אני שמחה עם מה שעשיתי היום בסוף. ואני שלמה בלב שלם עם זה. אפילו אם בחלק מסוים זה צבת לי קצת בלב, אבל אני שמחה עם זה. ואני ממש מרגישה שהתבגרתי עם מה שעשיתי.

 

אני לא אותה מיה של שנה שעברה

אני מיה שמשום מה השתנתה לטובה נראה לי. ואני שמחה עם ההחלטות שאני עושה.

 

ונכון שרבתי עם אנשים מסוימים.

ונכון שאני לא מתכוונת לומר סליחה.

לא בקטע של לא בכבוד שלי להגיד סליחה. אלא בקטע שכשאני אומרת סליחה אני מתכוונת לזה. ועם כל הכבוד, לא נראה לי יש לי על מה להגיד סליחה. אז.

נחייה ונראה לאן העולם יילך.

 

החופש הזה פרוע ומוזר

יותר מדי דברים קרו בזמן האחרון. חלקם סבבה חלקם לא. אבל בתכלס אני פסדר עם הכל.

הייתי רוצה שדברים מסוימים יהיו שונים, אולי לטובתי יותר. אבל הבנתי שזה בלתי אפשרי. וכל מה שנותר לי לעשות זה לשמוח בשביל אחרים ולעזור להם ככל שאני יכולה. הרי, אם אני לא אהיה שמחה בשבילם, בשביל מי אני אהיה שמחה?

 

ושלא תקחו אותי לא נכון,

אני כן שמחה וכן טוב לי במידה מסוימת.

פשוט למדתי להתמודד עם דברים יותר טוב ולא להתנהג כמו איזה תינייג'ריט סתומה שנכנסת לדאון על כל פיפס.

כי אני יודעת שיהיה לי טוב

ואני לא רוצה שהחופש הזה יהיה מלא בדכאונות.

עדיף לי לשמור את הכל בפנים ולאכול תחרא לבד. כי אני יודעת שאחרי זה הכל יסתדר.

ולטובה

ככה ש

עדיף לחייך על הכל ולא להכנס לדאונים מיותרים.

 

 

צח טס היום ל22 יום למרוקו מסע שורשים, אני אתגעגע לילד=\

למריה היה היום יום הולדת וחגגנו לה את זה עם הרבה מאוד אלכהול [וגם שוקולד רק שנאי לא הייתי באזור].

אז מריה

המון המון מזל טוב.

הייתי היום בירושלים לבקר את סבא וסבתא

מחר אני גם בירושלים לראות את ידיד שלי שמתגייס ממש עוד מעט.

אני נוסעת בלי סוף בחופש הזה.

וזהו.

 

יהיה טוב

אחלה חופש

מוזר, לא החלטי, עם הרבה עליות וירידות. אבל חופש אחרון. ואני מתכננת לנצל אותו כמו שצריך.

אז

העיקר לחייך

לא?

 

 

לילה\בוקר טוב שיהיה לכולם

ואל תשכחו לחייך

 

כי כמו שאומרים

 

חיוך-קו עקום שמיישר הכל=)

 

מיה

נכתב על ידי BlOoP?! , 9/7/2007 05:12  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של מיה ב-9/7/2007 22:41



כינוי:  BlOoP?!

בת: 36

ICQ: 202231904 




5,096
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , מגיל 14 עד 18 , האופטימיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לBlOoP?! אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על BlOoP?! ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)