אין דבר כזה מושלם..

אז אומנם קצת ביאחור, אבל..

שנה חדשה.

שנה עברית שאין לי מושג מה היא וכבר הפסקתי לעקוב. שנה ראשונה שלא הלכתי לבית כנסת או שמעתי שופר או כל הבולשיט שנלווה לזה. כי משום מה השנה אין מי שיציק לי ויכריח אותי לעמוד כמו איזה עמה בבית כנסת לקרוא טקסט שאני בכל מקרה לא מבינה מה אני קוראת ולשמוע איזה שופר שסתם עושה לי חור בראש.

שנה ראשונה שהחלטתי לעצמי מה אני רוצה לעשות ביום הזה.

ואולי זה הזמן לבקש סליחה על דברים שקרו, דברים שעשיתי או אמרתי ובלה בלה בלה. אבל אני מאמינה שאת הסליחות שלי ביקשתי, וכשקרה מצב שהייתי צכה לבקש סליחה אמרתי אז, לא חיכיתי לאיזה יום מיוחד פעם בשנה לבקש את כל הסליחות שלי.

והייתי באה ועוברת עכשיו על כל השנה, מסתכלת לי על האנשים שעשו לי את השנה. על החברים שלי, על הרגעים. וכמו שהיה לנו בשיעור עם זהבית, דברים שהייתי מוותרת עליהם ודברים שהייתי לוקחת.

וכשאני חושבת על זה עכשיו, לא כמו שהיה לי אז בשיעור שסתם אמרתי מה שבא לי בראש, אני יודעת מה עשה לי את זה.

וכן זה גם כל החברים שלי שאני אוהבת שהם היו חלק מאוד גדול ועיקרי. ואני לא אתחיל לפרט פה על כל אחד ואחד מהם. כי כולם מדהימים וכולם עשו לי או הרסו לי את השנה בדרך זו או אחרת. כי יש רגעים טטובים לא טובים ריבים שטויות דרמות. אבל אני עדיין אוהבת אותם עד עמקי נשמתי. אסף שפריצ שרון מריה ניסים צח חז עדיה מעין קרן והרשימה עוד ארוכה ומפרחת.

את כולכם אני אוהבת.

אבל החלטתי שהשנה אני אפרט פה רק על בן אדם שבאמת עשה לי את השנה.

או ליתר דיוק עשה לי את כל ה17 וחצי שנים שאני חיה. בן אדם שהוא החבר הכי טוב שלי, הבן אדם שאני הכי אוהבת בעולם.

אח שלי.

ונכון שזה לא הראש השנה הראשון שאני בלעדיו פה, ועברה כבר קצת יותר משנה מאז שהוא התגייס. ואיכשהו רגש הבדד והנטישה עברה לי, והגעגועים עדיין פה, והציפייה שיחזור הביתה תמיד שם. והאושר שהוא פה בשיאה.

לכל הדברים האלה כבר התרגלתי. ועוד מעט אני אהיה גם על ירוק כמוהו כמה שזה לא נתפס.

אבל איכשהו כשנסענו אליו לבסיס ביום שישי זה עשה לי טוב. לראות קצת איך ואיפה הוא חי כבר שנה.

סוף סוף כשאנייה טסה לה לקצת והיה לי קצת זמן רק עם אבא שלי. ועוד זמן רק עם אח שלי. וזמן רק עם שנייהם. כמו פעם. רק נאחנו. המשפחה שלי. בלי תוספות נלוות ומיותרות.

רק האנשים שאני אוהבת.

וכשאבא שלי ממש לא הרגיש טוב ונשאר באוטו קצת לנוח ואני ואח שלי בנתיים הלכנו לשים אתה דברים שאבא הביא מהאוטו לחדר שלו. והוא עשה לי סיבוב בבסיס שלו, הביא יל זמן לעשן סגריה שהייתי חייבת. זמן איכות מיה וטל.

מדברים על המצב הדפוק של שנינו, מה אנחנו הולכים לעשות כשנעבור לאמא וכמה שאנחנו לא רוצים. על אבא אמא משפחה. על המצב הדפוק שלו בצבא, הגעגוע לחיי האזרחות, הרצון לחברה. החיים הדפוקים שלי והדרמות שאני חיה עם עצמי.

הבן אדם הזה נותן לי שפיות. איכשהו כשאני איתו המצב מתנקה ונראה הרבה יותר פשוט ממה שהוא.

הוא מחזיק אותי בידיים.

אם זה לא היה הוא מזמן כבר הייתי מתאבדת. הוא מחזיק אותי שפויה. לא משנה כמה הוא רחוק וכמה אני לא רואה אותו וכמה שבקושי אנחנו מדברים.

הוא עדיין תמיד שם בשבילי. לשמוע את הזינוי שכל והבלבול מוח והבעיות של ילדים בני 17 שהוא כבר מזמן עבר. הוא תמיד יהיה שם בשביל אחותו הקטנה.

ואני כלכך אוהבת את הילד הזה. הוא עשה לי את השנה. השנה בלי אח שלי.

כי הוא תמיד שם, לא משנה כמה קילומטרים מפרידים ביננו, כמה ערבים וכמה אנשים בירוק. הוא תמיד ידע להצחיק אותי כשצריך להקשיב כשצריך ולתת את העצות הכי טובות בעולם. [כי בכל זאת מה יותר טוב מדעה של גבר?].

ואפשר לדבר איתו על הכל. לא משנה העובדה שאנחנו אחים ויש דברים שהוא לא אמור לדעת. הוא יודע.

כי הוא לא אח.

הוא יותר מזה.

הוא קודם כל חבר. החבר הכי טוב שלי.

אם משו יקרה לו אני אתפחלץ. שאלוהים שאני לא מאמינה בו אפילו שישמור עליו. כי אין לי כוח למות עכשיו. ובלי אח שלי אני פשוט לא יכולה להתקיים. וכן אני יודעת שהקשר שלי ושל אח שלי מאוד מוזר אבל תחיו עם זה.

עצם העובדה שיש ביננו קשר דם זה שולי לגמרי.

כי הוא אח שלי, בנשמה, בלב. ואני כלכך אוהבת אותו. ואפילו שהוא לא קורה פה והוא לא יודע שאני כותבת עליו פוסט. אני עדיין חשוב לי שהוא ידע כמה שנאי אוהבת אותו. כמה הוא חשוב לי. וכמה אני מודה לאלוהים שזכיתי בכזה אח מקסים.

לא משנה כמה אנחנו הפכים וכמה שאנחנו לא דומים בשיט בשומדבר. הוא עדיין הבן אדם הכי קרוב אלי.

ואני כלכך שמחה שזכיתי באח כזה.

כי אין הרבה כאלה.

אחרי המסע כומתה שלו [אין לי תמונות שלו במחשב כוסאמק]

שתהייה לכולם שנה טובה ומתוקה.

המון הצלחה בהכל

שנה אוהבת

חמה

נעימה

שכל השאיפות לשנה הזאת יתקיימו.

ואל תשכחו לחייך.

לצחוק

ושתהיו מאושרים.

עם הרבה רגעים קטנים ומאושרים. וגם פחות מאושרים.

והעיקר שתהייה זו שנה בתתתתתת זונהההה!!!!!!!!

מיה