אין דבר כזה מושלם..

כי שומדבר לא מספיק.

שומדבר לא אקבל מילה טובה, חיזוק, מחמאה.

כי שומדבר לא מספיק

הכל צריך להיות מושלם.

ועוד הערה, ועוד אכזבה, ועוד "זה בסדר, את מסוגלת אבל ליותר".

"את לא משקיעה"

"את זורקת את החיים שלך לבפח"

"זה לא המיה שאני מכיר".

ודווקא עכשיו, בניגוד לשנים קודמות.

לשנים שהייתי יוצאת עד השעות המאוחרות בימי ביצפר

שבקושי הייתי לומדת למבחנים

העתקתי

לא שמתי

לא עשיתי.

שרוב הזמן שלי ביליתי עם חברים שלי.

עישנתי.

ועכשיו כשהפסקתי, אפילו לא מילת עידוד קטנה.

רק כל הזמן "עישנת? עישנת? אני ממש אתאכזב אם תמשיכי"

בלי כלום,

בלי לדעת כמה קשה לי

כמה אני מתה לעשן פקט שלם בלי הפסקה.

אני לא יוצאת בערבי ביצפר,

ואפילו אם כן חזרתי עד 11 הביתה כדי לקום.

ואולי לא קמתי

מצטערת שאבא שכח את העובדה שיש לו בת

זה לא בגלל שאני רוצה להבריז.

ואני לומדת,

אני מקיפה את עצמי בספרים.

אבל משום מה זה לא עוזר. הציונים לא עולים.

והאכזבה רק גדלה וגדלה.

וזימונים אני לא מקבלת

בעוד שכל השאר מקבלים דברים מעולים.

ועוד שנתיים של החיים שלי אני אבזבז.

והאכזבה רק גדלה וגדלה.

ואין לי מה לעשות.

אולי אני פשוט לא טובה מספיק.

אני מנסה

באמת שאני מנסה.

אולי אני באמת לא טובה מספיק.

-רגע חולשה והתפרקות..אל תתיחסו. סורי-