אווה
יש לי כלכך מה לעדכן.
שבוע די מממ...עמוס הייתי אומרת.
כתבתי פוסט לפני כמה ימים. חפריה לא נורמלית שישבתי עליו איזה שעה וחצי ככה. בשניה שאני עושה שמור, מה קורה? האינטרט מתנתק...כן, זה המזל שלי. איזה כיף?
לא נורא
אז אני אנסה לקצר את כל השבוע שהיה לי.
התחיל בין שלישי לרביעי כשלא נרדמתי בכלל.
המשיך ביום רביעי כש"סיימנו" לימודים. תאמת לא הרגשתי בכלל סוף שנה אבל שיהיה.
מאירה דכאה לנו ת'חיים עם שיחות שואה ו"יש הרבה סרטן עור בארץ אז אל תצאו לשמש".
מסקנה: שבו בבית ותלמדו כמו ילדים טובים! בכל מקרה אין לכם חיים חוץ מביצפר.
כן הא?
אחרי ביצפר הלכנו לשרון לג'קוזי כשהיא היתה לחוצה תחת שההורים שלה יגיעו ויראו אותנו מעשנים בג'קוזי. חחח אדיוטית. והמשיך לתקיעת ארוחה במקדונלדס [שאגב הסלט החדש שלהם מומלץ ++].
בלילה הלכתי לים עם נומקל וטליה ועוד אנשי הרצליה לחגוג את סיום שנת הלימודים.
רוב האנשים שם בכלל לא הכרתי אבל בקטנה, האלכהול עבד לטובתי=]
השתכרתי תחת וממש ממש ממש נהנתי. [מי היה מאמין שטליה ילדה רעה?]. הייתי עם איזה אחד [לא אנשים, תוציאו את המחשבות הכחולות המראש] לאיזה שעתיים ככה [שאחרי זה התברר שהוא חרא של בן אדם]. אבל כשחזרתי גיליתי שגנבו לי את התיק. איזה כיף.
הערתי את אמא ב4 וחצי בבוקר כי לא היה לי איך לחזור, לא ישנתי וכבר ב8 טיילתי ברחבי העיר והרצליה לסידורים הכולליים שכפול מפתחות, ת.ז, פספפורט ומשטרה. [עזבו את זה שהאלכהול היה עדיין בגוף שלי וכאב יל הראש טילים ובקושי הלכתי והיה חום אימיים בחוץ].
ממממממ
מה קרה אחרי זה?
אה כן.
יום חמישי היתה הגמר תחרות הלהקות הצעירות בהרצליה. תכלס הם היו ממש ממש ממש טובים ואין אפילו מקום להשוואה ללהקות מרעננה. באמת הם היו מעולים.
אותו אחד חרא שהייתי איתו דפק לי התעלמות מוחלטת ואז עוד דיבר עם נומקל על איזה אחת שהוא רוצה כשאני בסביבה. ואני אומרת טיפה, קצת, לא הרבה טאקט. [לא שזה כלכך אכפת לי. לא רוצה שומדבר עם הבן אדם וזה היה הכי סתם בעולם. באמת שזה היה כלום. אבל מפליא אותי כמה שלאנשים אין טאקט. נו טוב, בקטנה. שיזדיין. הוא רק שקס ולא יותר מזה].
מממ יום שישי?
יום שישי הייתי שוב בהרצליה. שתיתי קצת. לא מספיק כדי להשתכר כי החרא הביא עירבוב של מיץ אשכוליות.
ועכשיו אני שואלת
מי לעזזל שותה מיץ אשכוליות?!
גאד אחת המשקאות היותר דוחים בעולם הזה.
היינו אצל עמרי נומקל עלתה למעלה נרדמה, טליה כמעט ונרדמה על הספה. ואני עמרי ולא זוכרת איך קוראים לו נשארנו רואינו מרתון של אלאדין והיפה והחיה.
עכשיו הקטע ש..אני בחיים לא ראיתי היפה והחיה [כן אני יודעת, חור בהשכלה] והם דאגו להרוס לי תסרט. ביצ'ס!
מממ..
יום שבת?
מה היה יום שבת?
יום שבת קצת נרגעתי מכל הימים האינטנסיבים והייתי רק בגן העיר. לא היה משו ודי שעמם לי אז הלכתי הביתה.
היום.
עזבו תקטע שלא הצלחתי להרדם בלילה בגלל כל החום המזוויע וישנתי אולי שעה בלחץ.
הייתי עכשיו בהופעה של מאור כהן ופיטר רוט, משו של המתגייסים של רעננה שהילה הכניסה אותי. אבל זין מה אכפת לי זה היה חינם.
היה נחמד +
הקהל היה יבש תחת וכמעט נרדם להם מול הפרצוף וממש הרגשתי רע בשבילם. הגיע למצב שמאור התחיל לנענע תתחת רק כדי להעיר את כולם=\
לא נורא אני והילה הולכות להופעה שלהם יום שישי כדי להראות להם שאנחנו לא קהל כזה גרוע.
הצטלמתי איתם ויש לי את המפרטים של שניהם שאחד הבאתי להילה.
ולהלן ציטוט של מאור:
"בסוף ההופעה עושים תחרות שחיה, מי שוחה יותר מהר במים של האוויר הזה"
או משו כזה
נקרעתי.
מסקנה: מאור כהן שקס לא נורמלי
וכן, גם פיטר רוט שקס.
מממ...
הסתיימה השנה.
והייתי מסכמת אותה אבל אני רואה שכבר חפרתי מספיק בפוסט הזה.
נסכם את זה כשנה של דרמה, סקס, אהבה, יחסים, ריבים, וכן, זו היתה שנה מיוחדת אפילו שטיפה מעפנה וקשה. אבל לא הייתי מוותרת עליה לרגע. למדתי ממנה המון. יותר על עצמי.
מכל היחסים שהיו למדתי רק דבר אחד חשוב
אין כמו אהבה:)
ו...
זהו סיימתי יא'.
חופש גדול פולין. ואילת אני מקווה שיהיה לי כסף לזה.
שנה הבאה יב'.
וזהו, לא נשאר לנו עוד הרבה מלימודים. כמעט סיימנו.
עוד מעט צבא. צכה לנצל כל רגע אפשרי שיש לי.
טוב נו,
יש לי את ניו יורק לפני וגם יש לי מימון:)
ו..
מכאן אתן לתמונות לעשות את העבודה
בומבמלה. שרון ליז ואני=]
אני ואח שלי מסע כומתה
עם אבא ואח שווי מסע כומתה
עם אמא ואח שווי מסע כומתה
ועם שאר החברימוס שלו. מסע כומתה
מפגש ניצנה
אני ושרוני

אני אוהבת את שומבה שלי
וכן גם את שרוני
עילגות בעליל
כי אנחנו המנחים הכי מגניבים שיש=] ערב מגמות
יש מגמה שפויה מאיתנו?
פורים
כי הוא החבר הכי טוב שלי ואני אוהבת אותו
מנסה לשחק ביליארד
כן ספוש גם עליך אני חולה=]

תמונה שדי מסכמת את השנה..=\

ו...
אני אסיים פה תפוסט כי האינטרנט עושה לי בעיות
חופש הכי מהנה בעולם שיהיה לכולם!!!
המשך פוסט תמונות אח"כ כשהאינטנרט יחיליט לעבוד לי
מיה