נמאס לי כבר לא לעשות את מה שבראש שלי...
נמאס לי כבר שבגלל שאין לי חשק לכתוב יותר אני לא תירגמתי את ההשראה של החודשים האחרונים לשירים...
נמאס לי שאני קורא מה כולם כותבים ומדמיין איך אני הייתי כותב את זה בעצמי...
נמאס לי שאין לי כבר במה להתעסק על המחשב...
נמאס לי שאין לי מספיק דרכים להראות את האהבה שלי כלפיה...
יותר מדי נמאס לי מדברים עד שהחלטתי פשוט לפתוח בלוג, ככה בטבעיות (למרות שלקח לי כמה ימים ליישם את ההחלטה).
אני מקווה שאולי אני אוכל פה להרגיש פתוח ולכתוב מקצה הבטן בלי שזה יעבור בכלל דרך הראש ויתעוות לגמרי.
אני מקווה שאני לא אחליט לרסן את עצמי פה בגלל שיש דברים שאולי יפגעו באנשים שקוראים פה (שאני עוד לא יודע מי בכלל יקרא פה... או לפחות מי ידע על הבלוג).
אני מקווה שאני אוכל לפעמים אפילו לתת ליצירתיות שלי לפרוץ כאן החוצה ולהחליף את המחברת במקלדת.
אני מקווה שאולי אוכל להתשעשע לפעמים במחשב ולהבין מה הולך בו.
אני מקווה שאולי אוכל להתשעשע לפעמים במוח שלי ולהבין מה הולך בו.
אני מקווה שאולי אוכל להתשעשע לפעמים בנפש שלי ולהבין מה הולך בה.
אני מקווה שכל מה שקיוויתי לא יוחלף בתקוות חדשות תוך יומיים.
אני מקווה שהבלוג הזה לא יסגר תוך יומיים מחוסר חשק.
אני מקווה שתוך יומיים אני אתחיל לראות שינוי.
בואו נקווה...