אני פוגעת בך. פוגעת בלי להכאיב.
פוגעת בשקט, אבל חזק. יותר חזק מאי פעם.
פוגעת בלי שתרגיש, והורגת אותך בלי שתדע.
וזה מגיע לך.
כי אם יש גבול לכמה שבנאדם יכול לפגוע בי, אתה עברת אותו ממזמן.
אתה עברת אותו בלי לשים לב בכלל..
כאילו שזה קל. או שזה באמת היה קל.
אני באמת ובתמים האמנתי שזה מגיע לי. באמת חשבתי שמגיע לי להיפגע. והגזמת.
אבל אני פוגעת בך עמוק ובשקט.
כל פעם שאני נפגעת ממך, אני חושבת על המילה הזאת האני יכולה להגיד.
המשפט הזה שיצא לי מהפה, שיכול לשנות לך את החיים, לפחות לטווח הקרוב.
כמו.. כמו לירוק למישהו באוכל. אמנם מגעיל, אבל הוא לעולם לא ידע על זה.
וככה אתה. לעולם לא תדע את זה.
אבל רק המחשבה על הרע שזה יגרום לך.. באופן אירוני- עושה לי טוב.
כי אני עשיתי לך את הרע הזה..
שיר, שהגזימה קצת עם המטאפורות. 