אני משוגעת, במלוא מובן המילה.
אני אומרת דברים משוגעים, חושבת דברים משוגעים.
אבל בעיקר- עושה דברים משוגעים.
ובשביל אנשים שחשובים לי? אני אהיה משוגעת עד סוף העולם..
אני אתפוס טרמפים ב- 4 בבוקר, אני אברח מהבית.
אני אסתיר דברים מההורים שלי, אני אדבר שעות בטלפון.
אני אישן באמצע שומקום, אני אקום ב- 3.
אני אספוג צעקות, כעסים.
אני אהיה משוגעת. עד הסוף. מטורפת.
אבל תנו לי להיות ככה. תנו לי את המקום להיות משוגעת.
אני לא יכולה להיות כזאת בשביל מישהו, כשאני יודעת שהוא לא יבין את זה.
אני לא יכולה לתפוס טרמפים למישהו ב- 4 בבוקר, אם אני יודעת שהוא לא יפתח לי את הדלת.
אני לא יכולה לישון באמצע שומקום בשביל מישהו, אם אני יודעת שהוא לא יישן איתי שם.
אני לא יכולה לספוג צעקות וכעסים, אם אני יודעת שזה מגיע ממנו.
אני אוהבת להיות משוגעת בשביל אנשים.
אני אסתכן כמה שאני ארצה. אם צריך או אם לא.
אבל תשתגעו איתי.
שיר, המשוגעת. 
עריכה:
זה האדרנלין, שזורם בדם, שגורם לי להיות כזאת.
לדעת שאני עושה משהו במטרה מסויימת, ואין לי מושג מה התוצאה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
