livin’ la vida loca

יהודה עמיחי.

עכשיו, כשהמים לחוצים בעוז

על קירות הסכרים,

עכשיו, כשהחסידות הלבנות, השבות,

נהפכות באמצע הרקיע ללהקות מטוסי סילון,

שוב נחוש עד כמה חזקות הצלעות,

וכמה אמיץ האוויר החם בתוך הריאות,

וכמה העזה נחוצה לאהוב בשפלה הגלויה,

כשהסכנות הגבוהות מקומרות מעל,

וכמה אהבה דרושה

למלא את כל הכלים הריקים

ואת השעונים שהמשיכו למנות זמן,

וכמה נשימה,

סופה של נשימה,

לשיר את שיר האביב הקטן.

חג חנוכה שמח...

אני יודעת שאם כבר נכנסתם לפה אתם מצפים לשמוע סיפורים מעניינים על מה שקורה איתי בזמן האחרון אבל האמת שאין לי כלכך אפשרות לספר וחוץ מזה זה גם לא כזה מעניין אז רק רציתי להגיד שאני עדיין פה ושאם אתם אוהבים אותי אפילו קצת תתקשרו אלי בין 13:15 ל14:30 או ב12:00 בלילה (ראשון עד רביעי) ובימי חמישי אני בבית ב18:00-19:00 !! כל פעם שאני מנסה להתקשר למישהו מכם הפלאפון שלו סגור (אולי זה כי כולם התגייסו כבר:P)

בכללי בקורס לא כזה משעמם ויש אנשים נחמדים אבל החננות האלה מדברים כל החיים על הקורס ועל האוכל בקורס והשעות בקורס ומה יהיה בשירות אחרי הקורס ועל המפקדים של הקורס.. דיי נמאס!! מחכה לרגע שכולם ירגעו ויבינו שזה לא החיים שלהם... כן בכיף שנהייה חברים טובים וכל זה אבל חלאס.

יש לי מפקדים חמודים לבת נקרא Y ולבן X. את X כולם מחקים מאחורי גבו כי הוא פשוט מצחיק בניסיונותיו החמודים להשליט סמכות ואתמול מישהי גם חיקתה את Y וזה היה ממש משעשע...

הייתה לנו מסיבת סיום לחונכים אתמול והם קנו לנו ברד ב2 צבעים וכתבו לנו מכתבים אישיים וזה היה ממש חמוד, עכשיו אנחנו מקוות שיבואו בנים במקומם, והבנים כמובן מקווים שיבואו בנות. כל הבנים של היחידה (החונכים) חנונים על והם נורא מצחיקים אבל הבנות רציניות ואומרות לנו ללמוד כל הזמן. חוצמזה זה מצחיק לראות את מישהי מהכיתה עושה לחיילים עיניים (:

יש לנו בכיתה 2 מעצבנים שפשוט מתעצבנים כשעושים חיקויים של הסגל ומתחילים לעשות לנו רגשי והטפות... אחד כי הוא התאהב בחונכת סיפור אהבה קשה והיא בכלל גילתה לנו בשבירת דיסטנס (נו זה עם הברד) שיש לה חבר... והשני סתם מצטדק שלמד ב ליד-ה (הבית ספר בירושלים שמסתבר שכל מי שבא משם הוא פשוט פוץ :) )

טוב זהו שתהיה לכולם שבת שלום ותאחלו לי שיעבור לי הזמן מהר (בקורס.. שיעבור בכיף שלו בבית)

BLUEB'