ארבעה ימים לפני שימלאו 11 שנה לפתיחת הבלוג, ושבוע לפני ששרתי ישראבלוג יכבו וידומו, חזרתי כדי להיפרד.

הבלוג היה נמל הבית שלי הראשון שלי באינטרנט, שממנו יצאתי לשוטטויות, שיחות ומפגשים אונליין ואופליין. אליו חזרתי כדי לכתוב ולשתף דברים במילים שלי, בקול שלי, בבית שלי. ישראבלוג היתה רשת חברתית, במובן הרחב של המילה ולא רק הדיגיטלי, והקשרים של הרשת הזאת ימשיכו לחיות ולהתקיים גם כשמערכת הבלוגים תחדל מלפעול. תהליך הגיבוי והפרידה ממלא את הלב שלי בנוסטלגיה, אך לא בעצב. 

אני מכירה תודה לכל מי שעשו את ישראבלוג לבית עבורי: קהילת הבלוגריות והבלוגרים שהיו לחברי אמת, מנהלי המערכת והעורכים, והחברות המסחריות שתפעלו את המערכת לאורך השנים. 

הבלוג שהיה כאן גובה והועבר, עם התגובות, התמונות והסרטונים, למערכת הבלוגים וורדפרס.קום. נעזרתי במדריך הזה והזה לשם כך. כיוון שאינו פעיל יותר, הוא שמור שם כבלוג פרטי.

קוראות וקוראים, חברות וחברים, שרוצים לשמור על קשר או גולשותים וחוקרותים שנתקלו בגיבוי של הבלוג הזה ורוצים להגיע לבלוג המקורי – פנו במייל ל-ikiwisi שבג'ימייל, ונמשיך משם.

היו שלום. תודה על הכל. וכמו שטליק אומר - תהיו טובים.