זהירות: זה ממש לא פוסט מעניין. למעשה, הוא כל כולו התדיינות טכניות. ורוב הסיכויים של תבינו אותו. והוא מאד אישי. אני מאד מקווה שהאפשרות הזו שהורדתי, קרי, למצוא אותי מהגוגל, אפשרית, כי לא בא לי שמרצים שלי בטעות, בטעות, בשיא הטעות, יכנסו לפה ויחשבו להם מחשבות כלשהן כשזה הדומיין הפרטי שלי, היומן שלי, המחשבות שלי, התחושות שלי, ובאמת לא יותר מזה.
קיצר.
תואר שני.
בהתחלה זה היה אמור להיות פשוט והיה אפילו פוסט שמח מזה. אמור להיות, כמובן, מה טמטמתי את עצמי ומה חשבתי, הדברים הרציניים בחיים האלה הם לא קיצור דרך, הם עבודה קשה, ארוכה, סיזיפית, מלאה בקללות, בעיקר על חדוו"א ותרמו'. אז נשאר החלק הקשה יותר עכשיו. החלק שכולל פוליטיקה ומרדף אחר בני אנוש.
אני בחרתי בדרך הקשה. תואר שני, בטח בתחום שלי, יכול להיות קל - אתה צמוד למנחה שאתה מכיר, או לא מכיר; נכנס למעבדה שלו או לאחד המחקרים שלו וחומרים שלו; וחוקר לך בשקט. מקבל מלגה (או לא), מקבל מה שאתה צריך וחוקר. ולומד כמובן, אבל לימודים זה בקטנה. סה"כ, לא טירוף מוחלט.
אבל לא. אני בחרתי בדרך הקשה, שהיא - לעלות על מחקר משלך, ועכשיו לגרום למישהו ללכת עליו. זה קשה בגלל שני דברים: ראשית כל האגו של המנחה שלך שלא ייתן לך לחקור בכזו קלות משהו מקורי, ושנית, הרבה יותר קריטי וגדול מאגו - כסף. מחקרים עולים כסף. מחקרים עולים הרבה מאד כסף. מחקרים צריכים מימון. ומאיפה מימון מגיע? שאלה טובה.
אז אני וחברי הטוב, הדוקטורנט, הלכנו על אופציה כלשהי קלילה בנושא המנחה. מנחה מסויים, פרופ' חביב שהתעניין בחברי כדוקטורנט אצלו, שאל לרעיון מגניב. נתנו לו. הגשנו לו מצגת, הצגנו את הסקירה ואת הרעיון למחקר - והוא אמר יאללה. אני מנחה אתכם, אני מאחוריכם. הצלחנו להוסיף שחקנית חיזוק משמעותית בדמות מנחת משנה שהיא חתיכת אישה מדהימה ודי גאון שעוזרת לנו. דר'. וחתיכת אישה יפה. לא בא ברגל. מזל משמיים. אז קיבלנו אישור ראשוני.
אממה, מהון להון מסתבר שלמנחה הנחמד והחביב, הפרופ' החביב, אין שקל על התחת. כמו שזה נראה הוא מנסה להמיר אותי מהמחקר המגניב שאנחנו הגינו (שהולך להתרכז על טבעונים), ל.. מעבדה שלו. שזה בתקצור נמרץ לעבוד על עכברים 8 שעות ביום תמורת..2000 ש"ח ומחקר עם תוצאות בינוניות במקרה הטוב. פ-ח.
אז ירדנו ממנו ואני בבלבלות רציניות וזה מעסיק אותי ומפחיד אותי ומטריד אותי ומה לא, אותי. כן. ואז נכנסו עוד כמה גורמים למשוואה.
אז קודם כל, איפה אנחנו עומדים?
* פרופ' נוסף בעל ממון ששלחנו לו מייל והתעניין. תערך בגישה כנראה בהמשך יולי.
* סוף חודש יולי עם דר' חביבה מאד מאב"ג שנראית מעוניינת. המודיעין אומר שאין לה מימון.
חוץ משני אלה אנחנו באינסוף מיילים לכל העולם ואישתו הצולעת.
מלבד זה, בכיס יש לי:
* ביום ראשון, נזכרה המנחה הראשונה שפניתי אליה באופן רציני לתואר שני, עוד לפני הקומבינה עם השותף מחקר שלי, בי. איתה בכלל רציתי לחקור תזונת אוטיסטים. אבל זכיתי לדחיות פגישות מרובות (כמעט דו ספרתיות למעשה). עכשיו ביום ראשון אמור להיות משהו. סיכוי לדחייה? 80%. אם לא? וואו. האם זה יגרום לי לנטוש את שותפי? רק אם היא תתן הצעה שאני לא אוכל לסרב לה. מה שקרוב לוודאי לא יקרה.
* בעוד אני בכל הבלבלות האלה אני מקבל מייל מהמנחה שעליה התלוננתי לא מזמן, פרופ' קרעעעע המפורסמת. פרופ' קרעעע חשבה עליי בתור מועמד לאחד מהשניים-ברי-המזל שיכנסו לחקור איתה. אני כמובן, לא הראשון שהיא פנתה אליו - שתי סטודנטיות אחרות קיבלו ממנה הצעה לפניי. הן סירבו. כל אחת וענייניה. משום מה, היא נזכרה בי. אבל, בהתייחס לפרופ' קרעעע זה סוג של הגשמת חלום (תמיד חשבתי מה יקרה, עוד לפני שנרשמתי סופית לתל חי, כשאותה אושייה כמו פרופ' קרעעע תציע לי משהו). עם זאת, אחרי השנה הזו, שהחלום הזה התחלף גם בסיוט ומה לא (והעצבים הגדולים לקראת הסמינר, שאגב, הוגש וכיום היסטוריה).
אוקי.
יתרונות מחקר משותף עם חבר וזה:
* ת"א / באר שבע.
* משהו שאני ממש רוצה, משהו שאני ממש אוהב.
* מחקר שאני אשכרה הגיתי מ0. יחד, אמנם, אבל זה קרדיט שלי.
* אם הדבר הזה עובד ואנחנו מגייסים עוד אנשים, זה יהפוך להיות בסדר גודל של DIRECT, בסדר גודל של EPIC. טוב, לא באותו גודל מדגם, אבל עם אותה השפעה. המדגם הראשון שמתייחס ליחסי זמן בטבעונות, על מדגם טבעוני (ואולי טבעוני/צמחוני) טהור? זה ענק. אדיר. בין היחידים כנראה בעולם אם בכלל.
חסרונות:
* חלום שכרגע רחוק.
* יכול להיות שיערבב הנחייה חלשה.
* עלול להיות נטול מלגה.
* עלול להיות באמת חלום ותו לא.
יתרונות אצל דר' שנזכרה בי עכשיו:
* משהו מקורי שלי , שרציתי, שהוא האהבה הגדולה שלי
* מנחה חמודה לאללה
* חיפה!
חסרונות:
* אוני' חיפה.
* לבד.
* מימון?
יתרונות פרופ' קרעעעע:
* נושא ממש מעניין ומחקר מתודולוגית קליללללל
* מנחה עם שם עולמי, שמכירה אותי ואני אותה כבר
* מקום שאני מכיר (תל חי), עם מלגה טובה (3 בחודש, כשאני עוד עובד בתמלול/מלמד פה פסנתר זה הופך ל6 ומעלה במקום שאני מוציא 2.5 במקרה הקיצוני.. אני אצא ברווח אדיר).
* אני אראה את קרעעע פעמיים בשבוע, אולי טיפה יותר. אני אמנם לא עשיתי איתה מאסטר, אבל סמינר כן. אני יודע איך לצפות-ללא-צפוי איתה, אני יודע עד כמה היא פדנטית ועל מה היא פדנטית (והבסתי אותה במשחק שלה לפחות פעם אחת), ואני מבין מספיק באפידמיולוגיה/ביו-סטטיסטיקה (כולל אבא תותח בזה) שזה באמת קטן עליי בקטע הזה. עד כדי הקטנת ראש וממש תת מיצוי פוטנציאל. אבל זה מאסטר. אני אמור לחקור מה שבא לי בפנאן.
חסרונות:
* פרופ' קרעעעע
* עוד שנתיים ויותר בצפון. אמנם יהיה יותר זמן להיות בנחל או בטיולים או למצות את האיזור אבל די. אני צריך קצת חיים.
* פרופ' קרעעע@#%!
* מה יהיה כשהסטאז' יגיע עליי ועל זוגתי?
* פרופ' קרעעעע לא חוזר אליה!#!%!@ די!$!@$ אני אשתגע עם האישה הזו!@$!
* היא גם תגנוב לי קרדיט לחלוטין. שלא כמו עבודה על טבעונות או אוטיזם שזה מקורי ויצירתי, הקרדיט גם סוג של שייך לה, וגם היא תגיד שהיא עושה את רוב העבודה. היא עוד תגנוב לי שם ראשון במאמר.
קיצר
התלבטויות.
הרבה.
ממשיכים להלחם.
EVIS יקרה אם אני אמשיך להאמין.
אבל אסור לי לפול לספקולציות סתם.
היום בעוד כמה שעות תהיה שיחת ועידה עם שותפה פוטנציאלית נוספת למחקר.
בהצלחה לי.
אהבות עד
צרי
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
