לעיתים הם כן, לעיתים הם לא.
לקבל סטאז' באפריל 2016 בבית"הח ברזילי נניח, זה כשהם לעיתים הם לא; כשבינתיים סידרת לעצמך תואר שני, עבודה נוחה ברידמן עם אפיק התקדמות קטן וחביב ובעיקר אפיק הגדלת השפעה ואפשרות ללכת למקומות אחרים שצריכים מרצים לתזונה, כשאתה גר בת"א במיקום פיצוץ עם זוגתך - זה כשהם כן.
כשאתה מסתובב סנטר כשהכליות ודרכי השתן שלך מזכירים לך ששכחת לשתות מים בזמן האחרון יענתו אתה איזה פראניסט וגם כן לא אכלת כלום מהתרגשות שהכל יסתדר זה כשבהחלט הם לעיתים לא; כשאתה מוצא ספר להזמין, תמונות פספורט לעשות, מנעול לדלת לקנות ואפילו רבעיית סופגניות ומטען חלופי ללפטופ בדיוק בזמן ובמחיר קצת מופקע אבל פסדר, עובדים - זה כן.
כשאתה נכנס הביתה והחתול לא מפסיק ליילל ואתה מגלה שהדלת בקושי נסגרת,אחרי שהחלפת את המנעול, אתה רוצה לקלל ומבין שכנראה דברים לא הסתדרו הפעם; כשאתה מאלתר ומחליף קצת ברגע ומשתמש בכח ופחות במוח על הדלת הזאת והכל נסגר, כנראה שהם כן.
כשאתה מתיישב ושם תאורה נעימה ברקע וZero 7 ברקע, חושב עם מי ללכת לפאב למטה אם בכלל - אולי ללכת לבד ודי, ולהנות קצת מהעובדה שיש לך פאב מתחת לבית, כשאתה מבין שמחר יכול להיות שתקבל פטור ממשהו מאד מאד מזדיין, וגם אם לא אתה תעבור את זה בכיף; כשאתה מעלה שיר נוסף על כמה שת"א נוראית אבל בעצם טוב לך שם, ממש, ממש ממש טוב לך שם; כשאתה בסופו של יום מוצא את עצמך והכל בסדר, הכל הולך להיות בסדר, הכל סוג של בסדר, הכל בסה"כ מסתדר..
כנראה שהכל בסדר במובן מסויים.
העיקר יש סופגניות.
ואולי עוד מעט בירה.
אהבות
צרי