השפיל, צורה מס' 7?

סיינט פטריקס. אני בבית מול מונטי פייתון, כל חברי השתייה רחוקים ומחר אנימתעורר לבוקר שהדבר האחרון שאני זקוק לו זה מיני האנגאובר או אפקט מתמשך.

אני יושב והבטן מתכווצת.

אני רוצה לקנות משהו, אני מתחיל להרגיש צורך.

בטן מתהפכת ואני כל הזמן חושב. את מי אני סוחב למטה לגסטרו או לפטריקס או לטאנג'יר. מי.

בבית יש מרטיני, ג'ין ווויסקי. יקרים למדי.

כבר 11. אין טעם לרדת לקיוסק.

אין שם משו.

אין טעם לצאת כשכל הסימנים אומרים לא, כשהחברים רחוקים. קורה. החיים ארוכים ולא חסרו לי ערבים טובים קודמים.

לא מצליח להפסיק לחשוב על אלכוהול.

התחושה, הרגיעה, השקט, הדופאמין.

כמו צורך. חלק אינטגרלי.

אלון הזהיר מזה. שזה לא יהפוך לתרופה.

זה לא תרופה. זו אחלה תשובה. תשובה למחר משעמם, לשגרה שלא בא לי עליה. למוות, לחיים, לעכשיו.

כן.

זה מה שאלכוהול ובאופן כללי כל מה שלא תואר שני בתל אביב בשבילי.

אלוהים שכבר יגיע הסטאז' ויעבור.

שיגמרו הלימודים,שהמחקר ימשיך לנצח.

שאצור ואמות ואוסיף ללכת.

אלוהים איך בא לי לשתות.

אלוהים אני צריך לשתות.

ססססעמק.

אהבות

צרי