השפיל, צורה מס' 7?

דברים שצרי לא יודע לעשות:

א. לפתוח שקיות ניילון.

ב. לקשור נעליים לאורך זמן.

ג.  ללמוד מטעויות קטנות ומעצבנות.

ד. לקפל כביסה כמו בן אנוש

ה. לא להיות עצלן כשמשעמם לו.

ו. לסיים רעיונות טובים שהותחלו (לרוב)

ז. 

אממ..

ולנושא אחר.

היום יום שלישי, מה שהיה אמור להיות עוד יום לימודים.

בו יש לי שני תרגילי חובה להגיש,

וחובת נוכחות לדבר הזוועתי ביותר שאוניברסיטת תל אביב יכלה לארגן - הרצאה של 3 שעות, אודות חומר שכבר למדת בשנה א'. ואז למדת אותו שוב בשנה ב'. ואז למדת שוב בשנה ג'. בתואר ראשון. ואז למדת אותו שוב סמסטר א' של תואר שני. בשניים וחצי קורסים נפרדים. ואז אתה לומד אותו שוב.

בשנה א'. סמסטר ב'. של תואר שני.

לא יכלתי לסבול את זה. פשוט לא יכלתי לסבול את זה. ובדיוק כמו בתיכון, או בצבא - כשאני נמצא מול משהו שאני ממש לא אוהב - אני פשוט נמנע ממנו באופן ספונטני, בערך כמו תגובה כימית.

שזה מצחיק, כי בשלוש שנים של תואר ראשון תובעני, קשה ומפרך למדי לא הברזתי יום אחד מתוך "רצון להבריז", בטח לא מיום מלא.

ולא עשיתי כלום היום. לא כלום משמעותי מעבר לכמה מיילים קריטיים אבל זה שטויות.

האוטו "כלוא" בחניון, ומשלם כסף סתם. משום מה יש לי את הכסף הזה, ומשום מה זה לא מטריד אותי.

מה נסגר עם הדופאמין שלי לעזאזל.

אני חושב שאני צריך עזרה.

אהבות עד

צרי