השפיל, צורה מס' 7?

רשימה מתארכת של דברים שצריכים לעשות ולהעשות.

חלקה מתקצרת מדי פעם, ואז פתאום, פוף, מתארכת לה ומכפילה את עצמה. כנראה שעד יולי ואחריו היא פשוט תמשיך להתארך.

בעצם, עד ה22.6, ואז עד ה1.7. 

אה, ועד ה14.6.

שיט.

ותרגום אחד שתוקע לי יותר מדי בזבזת זמן.

דאמיט, מעצבן להיות ילד גדול.

טוב, לפחות זה כזה, איך אומרים, גרדיאנטלי. עד ה14, ואז 22, ואז 1.7. נו. הגיוני. אני ממתין בשקיקה ל1.8. אוגוסט יהיה, כה אני מייחל, חודש של שקט אמיתי, למעט כמה ימי הרצאה מרוכזים.

ובכלל כל מה שאני רוצה לפרוק זה את אהבתי לאבסנת'.

אתמול יצרתי משהו מעניין איתו.

צ'ייסר עם אבסנת', צ'ייסר עם ג'ין טאנקרי. קצת קרח, ובאמצע דווקא סוכריית שוקולד כזו, מצופה.

ומה שנפלא היה לראות את הכימיה עושה את שלה - את אדי האלכוהול מעופפים באוויר, את האבסנת' מוקרם ללבן לאט לאט, מירוק, את הסוכריה ראשית מאבדת את צבע המאכל שלה שעובר בדיפוזיה לשאר חלקי הממס האלכוהולי-מימי (פרוטי? כמעט בטוח שכן, אלכוהול אמור להיות פרוטי, לא?), ולאחר כך הציפוי שהתפורר, עד שרק השוקולד נותר.

אהח, אבסנת', שיקוי נהדר של תגמול, שיקוי נהדר של חרטה, שיקוי נהדר של דממה.

תבורך.

ועכשיו לחזור לשגרת היום יום, ולראות מה ממנה בא ומה ממנה נופל.

אהבות

צרי