ברצינות.
בחיים שלכם אל תגידו "לעולם לא". בלי לנדור, בלי להשבע, לא לפחות על דברים מפגרים ובנאליים להחריד (ולא נניח, על קווים אדומים ופשעים בל ייעשו).
הבה נדגים ממקבץ חביב.
1.
2006 (סוף יב') - אני בחיים לא אעשה חדו"א יותר! האהא! ז%# על מתמטיקה! אני אהיה מוזיקאי/מטפל אלטרנטיבי/לאיודעמה!
אילו ימים צעירים ויפים. הייתי בטוח שאני הולך להיות לא יודע מה, משפטן? מטפל אלטרנטיבי? מוזיקאי? מורה לפסנתר? עיתונאי? פובליציסט? לא יודע. לקח זמן עד שפיתחתי את הרצון להפוך להיות דיאטן והגשמתי אותו כמובן. אבל מה שבטוח - יצאתי מצולק כמו רוב תלמידי ישראל מכל הקונספט של המקצוע הזה, מתמטיקה, והייתי בטוח לחלוטין שאין שום מצב שבעולם שאני אגע במתמטיקה אי פעם בחיי בצורה כזו או אחרת מעבר לאחוזים בטיפים וחישוב הוצאות הכנסות או משהו כזה.
ובכן..
2011 (שנה א' תל חי) - "אז רגע, למישהו יש דף נוסחאות בחדו"א? שכחתי איך גוזרים sinx"
הו. חזרתי למתמטיקה. אמנם ברמה שאפשר להגיד שהיא נמוכה יותר רעיונית מ-4 יח"ל, אבל בכ"ז קורס אוניבריסטאי בחדו"א 1 ו-2, בלי לכלול פיזיקה ובלי לכלול את כל קורסי הסטטיסטיקה שעשיתי בשני התארים (5 סה"כ בערך).
הו, עשיתי חדו"א ואפילו קיבלתי בשני הקורסים מעל 80 (וביננו עם קצת מזל הייתי מקבל בשניהם מעל 90, אני עד היום זוכר את הטעות הפטאלית של אי חישוב הנגזרת לפי נוסחת הנגזרת! אוח, כמה טיפשי מצדי. נו שטויות)
2.
2012 (שנה ב' תל חי) - זהו! אני בחיים, בחיים לא עושה יותר טי טסט על נייר! מה זה? בשביל מה יש ספסס??
עד היום אני לא מבין למה צריך באמת לעשות ברמת הבחינה יותר מדי חישובים סטטיסטיים על נייר ובלי תוכנות. כאילו, כן, לומדים יותר טוב את הבסיס ומבינים קצת יותר לעומק מה משפיע על כל מבחן ועל כל קביעת מובהקות או שיט דומה, אבל בכ"ז, חייב להודות שזה די מיותר למבחן. לא סתם באב"ג עושים את זה אינטלגנטי וככל הידוע לי לא עושים בכלל בחינה אלא מעין עבודת בית אינטלגנטית שבה באמת מצליחים להבין מה עושים בשטח - בונים או משתמשים בקובץ נתונים ומתחילים לשחק כראוי בתוכנות הרצויות.
יש משהו מובן בנסיון ללמד או ללמוד, פדגוגית או דידקטית, את הקונספט דרך הנייר. ובכ"ז. זה בלתי נסבל. אז אחרי שנה ב', אמרתי לעצמי - אין מצב! אין מצב שזה קורה! אני לא חוזר לזה! לסטטיסטיקה א' בתואר שני אני אוציא פטור! אני...
2014 (שנה א' תואר שני) - "אז.. אה.. למישהו יש דף נוסחאות בשביל התרגילים של הטי טסט? שכחתי איך עושים את המזווג.."
אעלק פטור ואעלק נעליים. אוני' תל אביב זה לא מקום חביב במיוחד ובטח לא בירוקרטית. מבחינתם למרות שהקורס "ביוסטטיסטיקה" בתל חי היה די זהה לקורס "סטטיסטיקה א'" בתואר שני במדעי הרפואה, זה לא היה מספיק זהה. ואכלתי מרורים וקש, העתקתי תרגילים ובסוף גם צילמתי דפי נוסחאות וחישבתי כמו ילד טוב מבחני טי ומאן וויטני ושיט אחר. איכשהו הצלחתי לקבל 74~ בערך במבחן הסופי אחרי 2-3 ימי למידה ו0 נוכחות בהרצאות ובדיוק נוכחות אחת בתרגולים. היה מיותר. שוב פתחתי פה מיותר.
3.
2013 (שנה ג' תל חי) - "אין!! מצב!! שאני נוגע!! בצמר"ת!! תוכנה מקוללת!! מי ברא אותה?! אשמדאי?!"
טוב, צמר"ת זה באמת ליודעי ח"ן. זו תוכנה שבה דיאטניות משתמשות בעיקר בתואר הראשון בשנה ג' וחלקית במקרים מיוחדים. התרגילים בדיאטטיקה, סיוט רגיל שלא מאחל לאף אחד, לעיתים לוו בהכנסת כל התפריט הדמיוני לחלוטין וביננו הלא ממש פרקטי לצמר"ת בשביל חישובים מדוייקים של כל המאקרו-והמיקרו נוטריינטים.
סיוט.
די מיותר.
מצחיק שהיום אני ממשיך בנסיונות לעבוד על תוכנה שתייתר את הכולירע הזו לנצח.
2016 (כותב תזה) - "טוב. 30~ ראיונות 24. התזה שלי. צריך לנתח אותם תזונתית. אז. צמר"ת בחינם יאיי 
:( טוב מה עושים עכשיו :( אה הכנס תפוח, טרי, עץ, בינוני :(((("
אז כן. כמה שלא קיללתי את הצמרת וקיוויתי בלב שתוך כמה שנים אני אתחבר עם צוות תכנות על-חלל-נינג'ות-של-אנגולר, זה לא באמת קרה עדיין, בטח לא בזמן בשביל כתיבת התזה ימ"ש שבסה"כ מאחוריי (מי היה מאמין). אז הכנסתי לצמר"ת. והיום אני אפילו משתמש בה בקליניקה מדי פעם מרוב שהתרגלתי לשטן הזה. מי היה מאמין, אני אשכרה הופך אותה לבערך פרקטית לחובבי ה-OCD שבמטופלים שלי.
והאחרון, טרי מהיום.
4.
חורף 2012 (מעבדה אחרונה לתואר, תל חי) - "אין מצב!! שאני חוזר!! למעבדה!! אין פאקינג מצב!! די!! כמה מעבדות היו בתואר הזה?! *קופץ על החלוק מעבדה שלי*"
אני באמת שונא מעבדות במובן מסויים. בחיי, לא נהנתי מרובן. עזבו שהצלחתי כמעט לשרוף אחת בצורה גאונית (הדלקתי כהלייה עם גפרור, שנשבר, ונכנס בצורה.. קסומה לתוך הצנצנת של האלכוהול 70%). עזבו שאין לי מושג איך עברתי את המעבדה בגנטיקה מולקולרית (אחרי העתקה שתפסו אותי ואת השותפה שלי עליה), עזבו הכל. באמת שאני לא אוהב את זה. השקט המוזר, הסניטריות חסרת ההשראה, כן, הרבה דברים מעניינים קורים במעבדות ואי אפשר להגיד שהם משמימים לחלוטין, אבל, בחיי, שנאתי כל רגע. ועוד בתואר ראשון בתזונה יש מקרים שעושים יותר מעבדות מרוב תארי מדעי החיים/ביולוגיה בארץ, אולי להוציא החוצה את הטכניון שכמו כל דבר, בטכניון שורפים אותך על הכל.
אני מנסה לספור כמה מעבדות היו לי. ביולוגיה של התא, כימיה, אורגנית, ביוכימיה, גנטיקה מולקולרית, תזונת האדם 1 + 2, מיקרווסנטיציה. בטוח ששכחתי אחת. את בוטניקה לפחות ויתרו לנו. אה כן, פיזיקה. 9 מעבדות. אני בטוח ששכחתי עוד.
קיצר.
בלע.
לא אשכח את התמנוה איפשהו שמסתררת בפייסבוק שלי עושה אצבע משולשת כפולה על החלוק מעבדה אחרי שקפצתי עליו וחשבתי לשרוף אותו. את החלוק אני אלבש אמנם כסטאז'ר אבל לא כאיש מעבדה. תואר במעבדה אין מצב שאעשה.. רגע, נתקן את זה. אני ממש ממש לא רוצה לעשות תואר במעבדה. הצלחתי את המאסטר לבלות לא בתוך מעבדה, אמנם לעשות ניסויים על אנשים אבל בלי פיפטות ובלי סירכוזים ובלי וורטקס ובלי כל שאר הטקסים שהספקתי לשכוח.
לפחות סרטון מצחיק של מדע גדול בקטנה צילמתי במעבדה בצורה מבדרת.
תעקבו אחרינו ותראו בהמשך.
2017 (היום) - "אה, אז להרים קורס למחוננים מצטיינים באשקלון? אין בעיה. אה את רוצה שזה יהיה מעבדה במדעי התזונה? סטייל שנה ג'? וזה? הא כן בכיף למה לא אני סבבה לגמרי עם מעבדות מה איתך אין בעיה".
ציטוט ישיר מראיון עבודה להדרכה בתכנית מחוננים. הכסף הרבה יותר מסבבה. ליום אחד בשבוע, ארוך, באשקלון. זה הרבה יותר מדרים ג'וב - גם לזרום בפריפריה, גם להדריך בצורה כיפית וגם לזכות על זה בשכר בהחלט ראוי שסוגר לי הרבה פינות עם יוניליוור+קליניקה+הוראה אחרת+הוראת פסנתר+פרוייקטים נוספים.
אבל, המנהלת לא רוצה שאני אעביר את הממבו ג'מבו הרגיל שלי על ביקורת מחקרים ואוריינות מדעית ו/או תזונה בריאה לכל גיל או שיט אחר.
היא רוצה שאני אעשה להם מעבדת מזון.
עכשיו, זה או להשאר עם העקרונות הדביליים שלי,
או לזכות בג'וב שהוא די חלומי מבחינת רוב הדברים (ייעוד, כיף, משכורת, תזמון).
מסקנה?
NEVER FUCKING SAY NEVER.
ותשתדלו להמנע מדברים לא נעימים בדרכים אינטלגנטיות יותר.
אני למדתי לשתוק יותר.
אהבות
צרי
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
