השפיל, צורה מס' 7?

תאורטית,

עוד 10 דקות נדע אם אני דיאטן כבר או לא.

6.5 שנים שמתכנסות לכמה דקות בודדות.

וזה טיפשי, כי המבחן הזה לא אומר כלום, וזה רק עניין של חוק, ובכל זאת, אני מתרגש ונרגש ודואג כמו שבחיים נראה לי לא דאגתי.

שיגיע כבר.

שישרף משרד הבריאות :(

***

עדכון

בערך ב-16:30 קיבלתי את הבשורה.

עברתי.

צרי בריקנר, דיאטן קליני, B.SC RD. בקרוב M.SC אבל יהיה זמן גם לזה.

אני זוכר את עצמי, יושב ביום המקדים בתל חי, לא הרבה אחרי שעברתי לצפון אאל"ט, מגיע לאודיטוריום מדעים הידוע, רואה את ראש החוג דאז, שחזרה להיות לא מזמן, ד"ר קארן ג'קסון מסבירה לנו על כל הדרך. על כל התואר. על הסטאז' שיבוא, על המבחן, ואחריו. ואני תוהה לעצמי שם, 6.5 שנים לפני, איך זה יהיה.

איך זה יהיה כשיגיע הרגע.

אני הרגע.

דירה תל אביבית, מיטה, שני חתולים לידי. יום מת למדי. וויסקי נפלא בערך (חייב להודות שלגבולין מלהיב אותי פחות), רצון ללכת לפאב ולחגוג ובערב ישיבה בבית קפה עם מישהו פוטנציאלי למשהו אדיר.

דברים זה מוזר,

היקום הזה מוזר.

אבל זהו.

רשמית.

ואוו.

אהבות תמיד

וברכות על כולכם

צרי

אז התזה סויימה סופסוף. זה לא מרגיש ככה כי זה כמה שנות אור ממה שרציתי שזה יהיה, אבל נו, ככה זה בחיים.

אז את המבחן הממשלתי עברתי. אני לא יודע אם עברתי אותו, את זה אני אדע עוד כמה שבועות.

אבל זו תקופה כזו. 

של סיכומים, של סופים והתחלות והתחלות וסופים.

התקבלתי לתכנית משל"י, מה שאומר שיש אשכרה דרך סלולה בפניי לרבנות שאני לא יודע אם אני אעשה אבל מי יודע. MA נוסף ליד השם עוד שנתיים ככה"נ.

מתחיל באירגונים לקראת כנס ראשון שאני מארגן.

מתכונן לעוד הרצאות, ולמושב בכנס גדול ארצי שאני יו"ר שלו.

ההתקדמות ממשיכה, וחזרתי לקצב התקדמות שרציתי להתקדם בו לשנה, אחרי ששנה שעברה (2016~) הייתה חצי עצירה בגלל הסטאז' המחורבן וההתכוננות לתזה. ההתקדמות שלי במדע גדול בקטנה במהלך אותה שנה מרגיעה אותי. קפצתי מהר לניהול. אני עוסק ביח"צ. קצת אמאל'ה, אבל יש לי פז"ם.

דברים קורים, דברים יפים ממש.

את ההבטחה שלי לכנס לא הפרתי. הגעתי עם בקבוק של וויסקי. סיימתי את המבחן, פתחתי את הוויסקי, וגם הרמתי שיחה בערבית עם האיש ניקיון שעשה איתי צ'ייסר. בערבית. זה היה.. משונה. אבל הי, הערבית שלי עזרה לי בעוד נקודה בחיים.

יניצקי יצאה. פאקינג מ2010, מהקורסשה אנחנו יחד.

אני צריך לקרוא פוסטים מהתקופה הזו ולו רק כדי להרגיש איך זה היה. לפני 6.5 שנים. לפני שהיקום הוביל אותי לאן שהוביל אותי.

קטע, היקום הזה, קטע החיים האלה.

נו מילא.

נעדכן כשיהיו עוד דברים. אני עדיין מעכל. שבוע אחרי.

אהבות

צרי